ל-דוד

היי, מכאן נראה שאתה אדם חזק. שיודע להתמודד גם ברגעים קשים של אהבה נכזבת על רקע מה שאתה קורא לו (לעצמך) אדם סוג .ב. יכול להיות שאם הייתי במקומך הייתי אולי חש סוג .ג. וזה על רקע של גורל מצב רפואי שנחת באמצע החיים , מצב רפואי שגורם לדבריך "לאי קבלה" של החברה הקרובה. אמרנו סוג .ב. סוג .ג. ואני חושב איך יקטלג את עצמו למשל ילד שנולד עם שיתוק מוחין ישר לכיסא הגלגלים. דוד בין היתר שאלת האם להתפשר באהבה? אל תעשה את זה. האם להרים ידיים? גם אין סיבה. במיוחד שמדובר ב"מכניקה" , ואני מתאר לעצמי שלא קל למצוא תורם. אבל לדעתי מטרת חייך צריכה להיות השאיפה לבריאות, וזה מה שיסלק את התחושות, ובעיקר יציב אותך בנקודה בא לא תזדקק לפשרות בכלום! אני יכול להבין את חוסר הטעם שלך לגשת לסיוע פסיכולוגי. אתה תמיד מוזמן להיוועץ כאן עם חברים . שבוע טוב.

אני מקווה שהזמן ירפא את הפצעים, ואוכל למצוא לי אהבה חדשה ואמיתית בהמשך.

ובכל מקרה, אתה תמיד מוזמן לכתוב פה.