לפרשת ויחי
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
רעיון נחמד שקראתי בשבת הקרובה נקרא על פטירתו של יעקב אבינו. והנה דוקא שם הפרשה הוא: ויחי יעקב. לא וימת יעקב. אותו דבר אנו מוצאים בפרשה שמספרת על פטירתה מן העולם של שרה אמנו, ואיך נקראת הפרשה שם? פרשת חיי שרה. לא מיתת שרה אלא חייה. כל כך למה? כי אנחנו מתמקדים תמיד בחיים שלהם ולא במיתתם, כי אנו החיים כיום יכולים ללמוד מהם כיצד לחיות, כיצד התנהגו, כיצד חיו יום יום. ולכן בעצם הם ממשיכים לחיות דרכנו אם נשכיל לדבוק בדרכיהם הטובים וניקח אותם כדוגמא לעצמינו. הרבה אור אושר וטובה
להתמקד בחיים זו גישה אופטימית והיא גם יצר הישרדותי אחרי הכל... לדעתך רוב האנשים אופטימים או פסימים? איזה דוגמא לחיים טובים לקחת מאבות אבותינו?
אבל נראה לי שרוב בני האדם באמצע, לא יותר מידי אופטימיים ולא יותר מידי פסימיים. ומה דעתך את? הדוגמא הטובה שאנו לוקחים מאבותינו, אברהם ושרה היו אנשי חסד, להיות קשוב לבעיות של אחרים, לא להיות אנוכי ולנסות תמיד להגיש עזרה לשני, יצחק ורבקה היו אנשי אמונה וביטחון, מלמדים אותנו לשמוח במה שיש לנו ולראות תמיד את חצי הכוס המליאה, יעקב נשיו ובניו מסמלים את הלאומיות שלנו כעם מיוחד, העם היהודי, לא סתם אוסף של אנשים שחיים במקום מסוים אלא קשר עמוק פנימי בין כל יהודי ויהודי. זה בקצרה.
