שכשנבוא

שכשנבוא אריק איינשטיין הזמן את השנים יניס וקצת בינה בלב מכניס אבל ישנם דברים שהוא עוד לא גילה לי האם יפרח לי עוד שושן האם נעור בי ניצוץ נושן האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי ואיך נדע אם יש תקווה שכשנבוא, שכשנבוא נמצא תשובה לאן נמשכת המסילה לאן הולכת התפילה ומי ישיב לשאלה ומי ישמע לי ומי יפתח לי לבבו ואם אלך לאן אבוא האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי. ואיך נדע... זה רק אני וזו רק את וזה הרבה וזה כה מעט ואיך נדע אם לא לריק עברו חיינו האם עמלנו לא לשווא האם ביתנו לא יחרב האם תחייה אהבה גם אחרינו. ואיך נדע...

כשאמא באה הנה יפה וצעירה, אז אבא על גבעה בנה לה בית. חלפו האביבים, חצי מאה עברה ותלתלים הפכו שיבה בינתיים. אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה, אותה הדומיה וגם אותה התפאורה: חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה וריח המלוח על המים. בשביל הנה יורדת עדת התינוקות, הם בירדן ישכשכו רגליים גדלו הילדים וכבר למדו לשחות ובני הנעורים חותרים בשניים. אבל על חוף ירדן... מעבר לירדן רעמו התותחים והשלום חזר בסוף הקיץ וכל התינוקות היו לאנשים ושוב על הגבעה הקימו בית אבל על חוף ירדן... חורשת האקליפטוס ? לא יודע . מה כפת לי. http://www.youtube.com/watch?v=gJ5pJCTJ_xU

אבל למה מפי זמרת שעיברית זו לא ממש השפה שלה? חסר זמרים ישראלים, שחוו את ההוואי הארצישראלי? אה, צל?