אתמול הייתי בצעדה של גלעד שליט

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

07/07/2010 | 10:44 | מאת: שלומי

לא שהלכתי לשם מרצוני החופשי, אלא שעברתי שם בדרך לעבודה, זה יצא מעזריאלי בבקר, כמה כואב הלב, ומצד שני, הדברים שטוענים אלו שנגד שחרור המחבלים נשמעים כל כך הגיוניים ונכונים. כיצד ירגישו כולם אם חס וחלילה לא יעלה ולא יבוא, ישוחררו רוצחים שכאלו ושבועיים לאחר השחרור הם ירימו פיגוע וירצח מישהו או כמה ? מה תהיה ההרגשה של כולם? מצד שלישי, ירצחו אנשים בעתיד, זה ספק. גלעד שליט בשבי, זה ודאי. ולכן צריך להעדיף את הודאי. מה שאני לא מצליח להבין, מדינת ישראל החזקה, לא יכולה לחטוף כמה בכירים בחמאס בכדי להתמקח? מה קורה לנו? למה אנו כאלו חסרי אונים מול הטרוריסטים? איפה כל היחידות המובחרות שלנו? איפה התעוזה? איפה הראש היהודי?

07/07/2010 | 15:39 | מאת: איריס

אתה צודק100% בגלל זה זה לא קורה לשבויים האלה יש דם על הידים ולך תדע, אם לא הרגו אותו אחרי שצילמו את התמונות והווידאו הם כבר עשו את הטריק הזה שהחזירו לנו שבויים בארון קבורה לפעמים עדיף להיות מת מאשר חיים שהוא עבר בשבי

07/07/2010 | 23:56 | מאת: א

הביטוי "לאלוהים פתרונים" הגיע היישר מן המקרא, שם אומר יוסף לסריסי פרעה: "הלא לאלוהים פתרונים, ספרו נא לי". יוסף מתכוון שיהיה בסדר, לחלום יימצא פתרון. בעברית החדשה הביטוי פסימי: רק אלוהים יכול לפתור את החידה, היא נשגבת מבינתנו. הצורה "פתרונות" מופיעה במדרש, וכמו בלא מעט מקרים שתי החלופות חיות בשלום זו לצד זו.