בקר טוב ושלום רב

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

03/11/2009 | 11:31 | מאת: שלומי

אהלן וסהלן הייתי בחו"ל. אבא של אשתי מאד חולה. אמרו לנו שיש לו כמה ימים בלבד ושנבוא מהר להיפרד. אז נסענו. די עצוב היה לראות מה נעשה מבן אדם. כאלו הם החיים. עת לחיות ועת למות. הוא בלי הכרה מחובר לאינפוזיה ומחכים כל רגע לבשורה רעה. ומצד שני, במעבר חד מאד, הבת שלנו החמודה התארסה עם בחיר ליבה. מזל טוב. כך שעצובים ושמחים בו זמנית. זה לא קל. שנשמע ונתבשר בשורות טובות. נחמד לראות שזכרתם אותי וחשבתם עלי. יום טוב.

03/11/2009 | 11:52 | מאת: שמחוש...

שלומי שלי שתדע רק אושר ! לא מכבירה במילים !! אני.

04/11/2009 | 09:00 | מאת: מור

רק בשורות טובות! ומזל טוב על האירוסין. אוהבת

04/11/2009 | 10:31 | מאת: שלומי

סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאם באמת לא צריך להכביר. אתה אומר לעצמך מצד אחד, בכל זאת הבנאדם חי 83 שנים בבריאות טובה, ואלו החיים. אבל כשזה אב אהוב, והוא מתייסר ונהפך לשבר כלי זה מאד קשה. מחברים לעוד מכשיר ועוד מכשיר, בשביל מה ? לא יודע. זה מצב לא פשוט. אני רוצה לכתוב צוואה ולכתוב שם שלא יחברו אותי לכלום. תנו למות בשקט. יום טוב.

04/11/2009 | 23:46 | מאת: איריס

כשחשבתי שאני הולכת למות,הייתי שלימה עם זה.. רק הצטערתי על הבלגן הגדול שהשארתי בבית.ואני מחצית מגילו.גיל שמונים לגבורות! המון מזל טוב, לאירוסי בתך.

04/11/2009 | 23:48 | מאת: איריס

לא יכולת להשאיר שתי שורות??אין אינטרנט בחו"לון?הוא גר בכפר נידח בסין?

10/11/2009 | 17:21 | מאת: צל

עצוב עצוב , אבל אבל . שתדע רק מה שטוב לך. בטח זוכרים אותך ! יש לנו זיכרון שחכת ?!:)