חרדות כתוצאה מאי ידיעה...(טריגר??)

אני כלכך לא אוהב שזה קורה לי..זה מתיש אותי וגורם לי להרגשה של מיצוי כל האנרגיה הקיימת בתוכי... לפעמים יש מצב של חוסר ודאות ,אי ידיעה,לגביי דברים שאין לי יכולת להיות שותף להם. והמצב הזה של חוסר ודאות גורם לי למלא את הראש שלי במחשבות,כאשר בדרך כלל הגוון שלהם הוא שלילי ונגדי..איפה שהוא בעבר בניתי הסכם עם עצמי להיות אנושי,ולהכיל בתוכי את כאבו של האחר,אבל היום אני יודע שזה סבל,אבל אני לא מצליח להשתחרר מזה.... HELP? קלימרו שמסתכל על היום האחרון בנשימה כבדה....

מצב של חוסר ידיעה ו/או חוסר ודאות גורם אי-נוחות (ברמה כזו או אחרת) כמעט אצל כל אחד... לפעמים זה באמת בגלל דברים שקורים, ואי-אפשר להיות שותפים להם. ולפעמים זה בגלל דברים שקורים לנו, מה שאומר שאנחנו חייבים להיות שותפים בהם, אבל חוסר הודאות הזה מערער את תחושת השליטה שיש לנו על מה שקורה לנו. אחרי הכל, מה יותר טבעי מלרצות שתהיה לנו מידה כלשהי של שליטה במאורעות שקשורים בנו (בעקיפין או במישרין)? וחוסר ודאות ו/או אי ידיעה שמים אותנו רעוע למדי. אפרוח, כל זמן שאנחנו לא מצליחים להכיל את הכאב שלנו עצמנו, ודאי שלא נוכל לעשות זאת עבור הזולת... זה כמו שאדם שאינו אוהב את עצמו, לעולם לא יוכל לאהוב אחר. ולפעמים הכאב והסבל של הזולת עמוקים כל-כך, שבאמת קשה מאוד להתמודד עם זה, ואז נקרעים בין הרצון לתמוך לבין החשש שהסבל של הזולת יפרק משהו בתוכנו.

היי קלימרו, הטכנולוגיה המשודגרת... בטעות שלחתי כותרת מהר מידי.... רציתי לומר לך משהו בהקשר להכלה, כזו של העצמי וכזו של הזולת. בימים אלה ממש, אני נפרדת מחברות מאוד קרובה עם בחורה מדהימה, שהחליטה משום מה, שעצם היכולת שלי להכיל , לא הייתה במיטיבה.מהמקום הזה ומעוד כמה שבילים אפורים החליטה לנתק קשר משמעותי. אני מנסה לומר לך יקירי, למדתי את זה בשנה הקרובה בצורה עמוקה. לא ניתן באמת להכיל את השני כמו שרוצים. לא את שמחתו ,לא את יגונו. לא ניתן , כי תמיד יישאר "ריק" ,שאותו קשה לנו , הסובבים, למלא, עד הסוף. הקצה חוט הזה,.. מושג מהמשטרה, יישאל פה לרגע. הקצה חוט הזה, זה משהו שנשמר את האדם, וגם ניסיונות חסרי היגיון לנסות ולפענח אותו ,מותירים אותנו,האוהבים, הקשובים, במקום זנוח, כואב ..שכן, כביכול, נכשלנו במשימת האנושיות, להבין עד הסוף את כאבו ונפשו של האדם ולכסות על כל אותם פצעים חדשים וישנים שכל אדם נושא עמו , תמיד. לכל מקום. וכעת לאחר ההרצאה המתישה, על הכלה, צרכים ואנחנו... בבקשה, צא החוצה, קח נשימה קלילה ורגועה ואמור בקול חרישי(אתה יכול גם לצעוק). שעשית הכל על מנת לנסות...הכישלון פה ידוע מראש לדעתי. אגב, בדיוק כשתצא החוצה , תשמע קול נוסף מהדהד ממש אחריך. סביר שזאת תהא אני. מיכאלה.