ברכות ואיחולים למיכל מנוח :

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

28/01/2007 | 08:15 | מאת: שלומי

אפשר כמה שאלות ? אולי תספרי לנו קצת על עצמך ? איפה גדלת , משפחה לימודים חוויות , שנכיר אותך קצת. מה תרצי להיות כשתהיי גדולה ? האם השתתפת כאן בפורום קצת לפני כן ? וולקום אבורד. שיהיה לך בהצלחה. שבוע טוב.

לקריאה נוספת והעמקה
28/01/2007 | 13:37 | מאת:

היי שלומי , ולכולם ...... אז קצת על עצמי...נולדתי בקיבוץ בצפון הארץ, ספגתי כנרת וריחות של רפת, עד שהוריי החליטו להגר למרכז:) אעשה קפיצה דרמטית לשנים האחרונות, שרתתי כמשק"ית חינוך בבסיס על גבול הצפון.השתחררתי מהצבא, התחלתי לעבוד עם ילדים בעליי לקויות למידה ובעיות אחרות , במקביל אני כותבת (זה תחביב משני אך עיקרי:) אני לומדת פסיכולוגיה שנה שלישית. ובאשר לשאלה אם השתתפתי פה בפורום , אז התשובה היא ,שהייתי קוראת סמויה:) וגלשתי להנאתי בהרבה מן הפורומים שיש כאן , וכעת אני כאן......איתכם, קוראת ,עוזרת, נעזרת... ומחייכת כרגע, כי ההודעה שלך שימחה אותי בדרך כולשהי שיהיה יום מקסים, מיכל נ.ב והאמת שאשמח מאוד אם כאן, תקראו לי מיכאלה. לצערי הוריי לא ידעו שבתם תשמח לקבל שם זה, אז לפחות שכאן ארגיש "מיכאלה".

29/01/2007 | 08:25 | מאת: מור

ונעים להכיר, את תשמחי לגלות עוד כמה ששלומפי שלנו משמח.... יום מקסים מור

29/01/2007 | 14:33 | מאת: שלומי

הרי יכולת לקרוא לעצמך כאן מיכאלה ולא מיכל. היה עצוב לך לעזוב את הקיבוץ ? למה באמת החליטו הורייך לעזוב ? היה לך קשה להסתגל לעיר ? היית רוצה לשוב לקיבוץ בהמשך הדרך ? איך היה בצבא ? אהבת את העבודה ? היו לך מטרידנים ? היום יותר ויותר מגלים עד כמה החוויה הזו הלא נעימה של הטרדה מינית נמצאת בתדירות כל כך גבוהה ושכיחה. זה די עצוב להיות בקבוצה הגברית המגעילה הזו שחייבת להתנהג בבהמיות כזו. אבל זה נושא נפרד. גם הבת שלי שנה שלישית בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. היא עובדת קשה מאד. שיהיה לכן בהצלחה. מאיפה את גולשת ? מהבית ? ומה בשטח הרומנטי ? יש מישהו באופק ? סליחה אם אני יותר מידי פולש. אך תעני על כל מה שנראה לך חסוי מבחינתך. יום טוב. ולהשתמע

29/01/2007 | 15:27 | מאת: מיכל

הם מוסיפים את הלה לה לה לה לה לה לה לה.... מיכל, למה לא משנה למיכאלה בת"ז? ברוכה הבאה, כל הכבוד על היוזמה והמון בהצלחה, מיכל.