קבוצת תמיכה

הוגדרתי כסובלת מהפרעה דו קוטבית ובין היתר BPD וממשיכה לקחת את כל התרופות שבסל. לרב תסכולי ישנם פרקים שבהם מצבי לא נהיה יותר טוב, להפך מדרדר עו יותר. אני עושה את הדברים הכי לא מקובלים בזמן ההיי ובאפיזודה דכאונית לא מסוגלת לעשות כלום. לאחרונה בהיי אני לא ישנה בכלל או כמעט בכלל לפעמים פחות משעה בלילה. בעלי תומך בי בכל אך גם הוא כבר עייף ומתחיל להראות סימנים של "נמאס" לא מאשימה אותו קשה לחיות איתי בשנים האחרונות עם התקפי חרדה, חוסר שינה, זעם, בכי, אני מרגישה צורך להפגש עם אנשים דומים. ידוע לכם אם קיימת קב' תמיכה תודה ש.ר.

שלום לך ש.ר ראשית, אני מחזקת אותך ובין השורות מצליחה להבין שלמרות הסבל הפרטי שלך והאיפזודות הדיכאוניות שלך, את מצליחה לנהל מערכת זוגית, שזה אתגר שראוי לשבח. שכן, זוהי עבודה קשה גם לאנשים שכביכול"מאושרים",אז וודאי שלך זוהי מטלה לא פשוטה ולפי מה שכתבת, את מצליחה לעמוד בכך בגבורה!. ובאשר לקבוצות התמיכה עליהן ביררת, אם תיכנסי לפורום "חרדה ולחץ", ודאי תוכלי למצוא אנשים עם בעייה דומה/זהה לשלך , ומישטוטים שלי בפורומים השונים כאן, אני רואה הודעות של אנשים המעוניינים לפתוח קבוצות תמיכה כאלה. יש לי עצה הדורשת אומנם יוזמה , אבל תנסי להיכנס לפורומים אחרים , וגם זה , לעלות בפהינהם את בעייתך, ולשאול באופן גלוי אם הם מעוניינים לפתוח קבוצת תמיכה, השאירי את המייל שלך על מנת שיוכלו לפנות אליך . אני בטוחה שיהיה ביקוש אדיר, שכן לדעתי, בעייתם העיקרית של אנשים שסובלים היא, שהם מצויים עם סבלם לבד, ואין להם ממש עם מי לחלוק את הדברים , וגם אם יש, לא תמיד האנשים שסביבם מבינים לעומק את הסבל ומזדהים עמו. אני מאחלת לך הצלחה מרובה בעניין קבוצת התמיכה, ואם תזדקקי לעזרה בעניין גיוס אנשים ,אשמח להדריך אותך. יום נעים , פיתחי חלון אם הוא סגור עדיין- (יש מזג אויר נהדר בחוץ :) מיכל:)

מיכל המון תודות על מכתבך המפורטת וחיזוקיך. פניתי לפורום שהצעת ואמשיך משם. לצערי התמונה לא ורודה כפי שהנך רואה, אומנם יש לי בן זוג נהדר ותומך אך גם הוא כבר עייף. הוא מדבר על תחושת הלבד שלו כשאני לא "פה" ועצוב לי בישבילו מגיע לו הרבה יותר. לדעתי אנו מחזיקים מעמד רק בגלל הבסיס החזק בזוגיות שלנו. למרות הטיפול התרופתי, ופסיכותרפי, התנודות אצלי הן חזקות ולעיתים קרובות. כשאני לא יכולה יותר אני בורחת מ"פה" לכל קצה שהיא בעולם, אבל ברור שגם שם לא טוב, אני שוב חוזרת. יש תקופות שאינני מסוגלת לתפקד כלל בבית. פעם עבדתי בתפקידים בכירים והיום .......? אני לא מסוגלת להרבה ואינני רוצה התחיבויות. המצב בבית בשבועיים שלוש האחרונות מתוח עקב משאות קניה בלתי פוסקות, חוסר שינה, סיוטים ועוד. חזרתי ארצה לפני 3 חודשים וכבר אני מרגישה שעברו שנים ב"בית סוהר" הזה ואני שוב רוצה OUT . לתקופה קצרה מאוד הדברים בנינו הסתדרו וניסיתי לענות לבקשות של בעלי שלמעשה הן בעיקר בישבילי כמו ללקחת למספרה, לסדר ציפורניים וכו' אבל שוב שנינו מדוכאים עם הירידה אצלי. בעלי שותף מלא למצבי ואף מפעם לפעם אני מזמינה אותו לשיחה עם הפסיכאטרית שלי אבל גם אם הוא מבין את מהות ה- BIPOLAR זה קשה לחיות עם ולצד ההפרעה. חוץ מבעלי אין לי אף אחד. הבן היחיד שלי כמעט לגמרי ניתק את הקשר איתי כי עשיתי את טעות חיי בזה שהוא תמיד קיבל כל מה שרצה עד שיום אחד ידי הפסיקה לחתום לו על שיקים. כאן הסתיים הקשר. בדיאבד טוב שהסתיים קשר כזה. ברור לי שאם משהוא יקרה לבעלי אני בעצם אפסיק לכאוב, כי אנ י כבר לא אהיה "פה" לילה טוב ש.ר.

שלום לכם הכל חדש אצלי ואנני יודעת איפא להתחיל ולהיו בסדר אני מנסה להכנס לקבוצת תמיכה איך עושים זאת למי שיש רצון וידע אשמח להעזר תודה