דיייייייייייייייייייייייי!!!!!!

נמאס לי!!!! ההורים שלי לא מפסיקים לריב, והדברים שהם מחליפים בניהם, מילולית, איום ונורא, במיוחד מה שאבא שלי אומר... היום שמעתי את אחד הדברים הכי נוראיים.. אבא שלי אמר לאמא שלי שאם הוא היה יודע שככה החיים שלו יראו הוא לא היה מתחתן איתה... איך הוא יכול להגיד את זה?!?! אם כ"כ רע לך אז תתגרש! (אני מתפללת שזה יקרה!) אבל להגיד את זה?!?! שאתה מתחרט על החיים שלך! שאתה בעצם היית מעדיף ששתי הבנות שלך לא יוולדו העיקר לא להתחתן?... אם כ"כ רע אז תתגרש, אבל להתחרט על הילדות שלך?!... אני יודעת שמהיום הצורת הסתכלות שלי עליו תהיה כ"כ שונה... כ"כ שונה!!! אני בת 23 ונאלצת להמשיך לחיות בבית הזה רק כי אין לי יכולת כלכלית לצאת ממנו... ואני כבר מיואשת, אני מרגישה שאני נובלת.. אין לי כוחות, אני שמחה על כל שניה שאני מחוץ לבית.... אני חייבת לצאת משם למען השפיות שלי...

היי בלה, הטרגדיה הכי גדולה של זוגות נשואים שאינם מסתדרים היא, שהם שוכחים שיש להם ילדים בבית שעדים לכל מה שמתרחש. הם כל-כך שקועים ברגשות השליליים שלהם זה כלפי זו, ולא מודעים בכלל לנזקים שהם גורמים לילדים שלהם. אני מבינה שהאמירה של אביך היא כמעט כמו בגידה עבורך... מילא הוא לא מסתדר עם אמא שלך - אבל במה אחותך ואת אשמות? ואת יודעת, לא נכחתי בסיטואציה הזו, אבל אני די בטוחה שכאשר הוא הטיח בפני אמך את הדברים הללו, הוא לא חשב על זה מהכיוון שלך ושל אחותך. ואולי זה המקום שבו את צריכה לומר לו שהוא פגע בך... שאת לא רוצה להתערב ביחסים שלהם ובטח שלא לנקוט עמדה - אבל שגם מבחינתך יש גבול, והאמירה הזו שלו בהחלט חצתה את הגבול שלך. אני לא יודעת כמה זמן נמשך המצב הזה בין ההורים שלך. ולפני שמתגרשים יש עוד דברים שאפשר לעשות; אבל רק במידה שחשני הצדדים חשוב להציל את הקשר. אני גם לא יודעת אל מי מהם את יותר קרובה - אבל למה שלא תנסי לדבר איתו/ה על איך שהדברים נראים מהזווית שלך? ואם את מרגישה שזה קשה לך, תנסי לצרף גם את אחותך לשיחה. לפעמים אנשים זקוקים ל - Wake up call, משום שהם באמת לא עירניים מספיק להשלכות של ההתנהגות שלהם על הסביבה. מעבר לכך - את עובדת? לומדת? הרה.

כן אני עובדת, אני גם לומדת, וחוץ מהמגורים אני מפרנסת את עצמי (כולל הלימודים) ואמנם המגורים בבית חוסכים אך אני נמצאת במינוס ענק... ובכל זאת, אם רק הייתי יודעת שאעמוד בזה- הייתי מייד עוברת דירה!!! רק בשביל לקבל קצת שקט... כל כך נמאס לי מהמריבות שלהם!!!! שאגב נמשכות מאז שאני זוכרת את עצמי... לפעמים עוברת בי המחשבה שאולי אניצריכה למצוא איזה גבר עשיר, אפילו קצת מבוגר ממני רק כדי שיוציא אותי מכל החרא הזה.... אבל אני לא חושבת שאני מסוג האנשים שיכולים לחיות עם מישהו רק בשביל הכסף... אבל מצד שני- התסכול מהמגורים בבית גובר מיום ליום....