להרה

היי הרה! מה שלומך יומיים לא גברנו נראה ארוך מידי... הרה אני כועסת על עצמי!!!החזקתי מעמד שלושה שבועות לא ללכת לראות את הבחור שאני לא מפסיקה לחזר אחריו,ופתאום נשברתי שלחתי לו הודעות :-( כועסת כועסת כועסת! ראיתי שאני לא שם ומתעלמת הוא זה שנחפש, ושמתי לב שאני מראה לו ואומרת לו הוא בעצם מתרחק,היום היבנתי שאין לי בררה ללכת משם!אבל אני מרגישה שהרסתי הכל כששלחתי תהודעה "מתגעגעת אלייך" וכדומה... הוא מבין שאני עדיין רוצה אותו. בעצם היבנתי שלא הסכמתי עם עצמי להמשיך הלאה, אני פשוט מנסה דרכים להביא אותו אליי... כי אחרת לא הייתי חושבת אליו המון .. ומחכה אולי הפעם או הפעם הוא יתקשר וירצה. אתמול בלילה בכיתייייי המון כבר לא נשאר לי מקום לדמעות...ממש חנוקה מכאב! אני יודעת איפה הוא יהיה היום ומחר,החלטתי לא ללכת(מה שאומר אם אני לא רואה אותו היום או מחר אז יעבור שבוע ושבוע...וכו..) למה כל כך קשה לי? אני לא מצליחה להמשיך הלאה!הרה אני בטוחה שיש לו משהוא כלפיי .(ואמא שלו היא הגורם לכך)הוא אמר שיש סיבה לכך,ולא מוכן להגיד לי תסיבה לעולם. הבעיה שאני מרגישה בהתנהגות שלו שיש לו אליי משהוא. אני גמורה הרה,אין לי עם מי לדבר כבר..........חנוקה בעצם ובתסכול עם עצמי ,הכל קשה עליי הכל הלימודים העבודה החדשה והוא כמובן. קשה לי להתמודד עם זה.............. מקווה שתעני לי ,חייבת כוחות.. מה דעתך ללכת היום לפאב שהוא יוצא או לוותר? תודה תודה..................... הרה את ממש כמו מלאך בא ועוזר מתי שצריך איזה כיף שאת כאן. באמת שאת כמו תדריך וכוח עזר בשבילי, שמלווה אותי במשך כלללל השבוע ,מתי שאין פה אף אחד בשבילי. תמיד את כאן.וזה הכרגשה הכי כפיית שיש בעולםםם *תופעה מוזרה שלי לאחרונה בימי ראשון אני מתבאסת להתחיל שבוע חדש הרגשת כבדות חוסר חשק באסה... שמתי לב שזה בתחילת שבוע! למה זה לדעתך? כי אולי אני מצפה לראות אותו בסופי שבוע? או שונאת תעבודה? או באסה מהחיים בכלל?!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אוף מחכה לתשובה דנה

אני אתחיל מהסוף - באנגלית יש מעין ביטוי שמדבר על "דכאון של יום שני" (הרי אצל הנוצרים שבוע העבודה הינו של 5 ימים ומתחיל רק ביום שני). כך שהתופעה של כבדות ודכאון שמאפיינים את תחילת השבוע בהחלט מוכרת וידועה, גם אם לא ברמה קלינית, אלא יותר ברמה עממית. על מה חשבת כששלחת לו את ההודעות? אני לא שואלת את זה כביקורת, אלא באמת, כדי לנסות להבין מה עבר לך בראש - מה ציפית שיקרה? שהוא יענה והכל יהיה בסדר, למשל? מתוך ההודעה "מתגעגעת אליך", לא בהכרח משתמע שאת עדיין רוצה אותו. אנשים מתגעגעים לאנשים אחרים מכל מיני סיבות, ולכן בכלל לא בטוח שזה מה שהוא הבין מההודעות שלך. אם כי גם את האפשרות הזו אי-אפשר לפסול. את יודעת דנה, את ממש מענה את עצמך. גם אם יש לו משהו כלפייך, ואמא שלו היא הסיבה היחידה לכך שאין ביניכם כלום, זה עדיין חסר טעם. כי אם הוא עדיין מחובר לסינור של אמא, ולא מסוגל להחליט עבור עצמו עם מי מתאים לו להיות בקשר, אז בשביל מה את צריכה בחור כזה? כן, אני מבינה היטב שהלב לא ממש מתחשב בשיקולים כאלה... אבל הרבה פעמים צריך לשנות קודם את דרך המחשבה, וזה כבר משפיע על הרגש. וכל זמן שאת מבולבלת מכל ההיבטים (מחשבות, רגשות וכו'), לא תוכלי להשתחרר מהבחור הזה. את צריכה לקבל החלטה חד-משמעית (כן או לא) ולהיצמד אליה בכל הכוח (מבחינת מחשבות ומעשים). וזה אומר לא להישבר ולשלוח הודעות או ללכת למקום שהוא מבלה בו. עם הזמן גם ההיבט הרגשי יקהה, גם אם לא ייעלם לחלוטין.