להרה ,שבוע טובבבבבבבבבבב

היי הרה ושבוע טובבבבבבבבבבבבבבב שיהיה לך! העניין הוא כזה ,אני מרגישה דווקא רע עם האנגלית כי היא לא שפה כמו שאר השפות,ברור לי שאם היה לו שפת אם בצרפתית לא הייתי מרגישה נחותה, כי הרי אנגלית היא שפה בין לאומית ולומדים אותה בבית ספר, וכולם יודעים אותה(רובם הגדול).איך זה יראה אם אני לא ידע ?מצחיק,ומוזר לחלוטין.היותר רע שעושה לי זה שהוא יש לו שפת אם באנגלית ואני כלל לא יודעת. תמיד היה לי רע עם זה שכולם יודעים להבין לדבר ואני בדיוק ההפך. וכן ,אני עסוקה בזה הרבה זמן במה יהיה אם יגלו שאני לא יודעת...קשה לי להוציא תהרגשות והמחשבות האלה.הלוואי והייתי יכולה להשלים עם זה ולהרגיש טוב! לדעתי זה בושה לא לדעת אנגלית. למרות שיום אחד הוא שאל אותי על האנגלית והתעזרתי באומץ ואמרתי לו שאני לא טובה באנגלית.(ועדיין נשארנו בקשר)אבל אני בכלל לא יודעת אפילו לא תמעט... הלוואי ויהיה שבוע טוב רגוע. שיעבור מהררררררררררר הזמן שאני נמצאת בו בחיים שלי כבד עליי,אני רוצה שהזמן יעבור ככה עוד ועוד שבוע.... ולך מגיע שוב ושוב תודה רבה על הכללללללללללללללללללללללללללללללללללל ד-נ-ה

.

נכון שבאופן יחסי לשפות אחרות, אנגלית היא שפה כמעט בינ"ל... אבל אפשר להגיע לאנשהו גם בלי לדעת אנגלית (תראי את שר הבטחון למשל...). מאחר שזה נראה לך כל-כך משמעותי עבור הזהות שלך, הדבר הכי טוב שתוכלי לעשות זה פשוט להתחיל ללמוד אנגלית (קורס, מורה פרטי/ת וכו'). כן, בהתחלה זה יהיה קצת קשה ואולי מוזר, אבל ככל שתתמידי ותתקדמי תגלי, שהנה - גם את יודעת אנגלית. אבל ההתמדה חשובה מאוד; לא להתייאש גם כשקשה. (אגב, בבתי הספר לומדים שפות נוספות כגון צרפתית וערבית, כשפת בחירה). קצת מוזר שאת מרגישה רע, משום שאנגלית היא שפת האם שלו... כמעט כמו שתרגישי רע בגלל צבע העיניים שלו או הגובה - הוא לא ביקש את הדברים האלה, אלא קיבל אותם בירושה מהוריו. וככה זה גם לגבי השפה. אם מדברים בבית שלו אנגלית, זה מה שהוא למד. להרגיש נחותה לעומתו, בהקשר הזה, זה לא הגיוני. מילא - נגיד - אם היית כותבת שהוא למד הרבה ולכן יודע אנגלית היטב... אני לא יודעת אם ועד כמה זה מעודד אותך, אבל ממש לא כולם יודעים אנגלית ברמה של דיבור ו/או הבנה. כשמשהו שאנחנו רוצים חסר לנו, אנחנו נוטים פתאום לחשוב ש"לכולם יש את זה, רק לי לא". זה לא נכון במבט כללי ונרחב. תחשבי, למשל, על ילדים שרוצים כלב וההורים לא מרשים... הם תמיד יגידו "אבל לכוווולם יש כלב, רק לי אין!" והרי בפועל זה לא נכון, לא לכולם יש כלב. וכמו שכתבת בעצמך - לדעתך זו בושה לא לדעת אנגלית... למה בעצם? מה הבושה הגדולה בלא לדעת אנגלית? ולא לדעת חשבון, למשל, זו לא בושה? לפי מה את מגדירה מה מבייש ומה לא? אין על מה :-) שיהיה שבוע שקט, הרה.