הצילו

אני בת 24, בחרתי במקצוע מאוד בעייתי, אותו אני לומדת גם עכשיו - והוא אמנות. אמנם יצא לי לעבוד בו (עם הכישורים הטבעיים שלי) אבל לא ממש קיבלתי על זה כסף. אין לי כסף משל עצמי, כל הזמן ההורים עוזרים לי ונמאס לי מזה. אני מאוד בדיכאון, כי אני מחפשת עבודה כל הזמן, כל היום וכל דבר שאני מוצאת (ולא מתוך פינוק), לא מתאים לי. למה לא מתאים? כי אין לי הרבה נסיון בעבודות "רגילות" שרוב הסטודנטים עובדים בהן וגם אם אני מנסה להמציא נסיון, אז "עולים" עלי די מהר ומפטרים אותי. כשאין לי ניסיון אני אומרת שאני "יכולה ללמוד תוך כדי עבודה" וזה לא מספק אותם. הם אומרים ש"אין מצב" ורק מחפשים אנשים עם ניסיון. אני מנפה כ99 אחוזים מהצעות עבודה שאני רואה רק כי כתוב בכוכביות גדולות ובפונטים מודגשים ש"קיים צורך בניסיון". או "חובה ניסיון" ו"פניות לא מתאימות לא תיעננה". בנוסף, אני לא טובה בעבודות האלה, שיש מעלי "אחראי משמרת". זאת כנראה האינטרקציה שתמיד יש לי איתם, גם כשאני משתדלת להיות מה שהם רוצים שאהיה, זה לא מצליח. למשל, היו עבודות שהייתי צריכה לעשות דבר פעוט שנניח לא הלך לי משהו ממש במקרה, ואז בא האחראי משמרת או עובד אחר ולהם זה הצליח. זה קורה הרבה,כל עבודה שהיא אינה עצמאית מוציאה ממני את הגרוע ביותר, לעומת עבודות עצמאיות, שמוציאות ממני את הטוב ביותר. יש לי הרבה חברים שעובדים בעבודות עצמאיות ואני מקנאה בהם, איך הם הגיעו לשם, חלקם אפילו צעירים ממני. הם עובדים במה שהם רוצים, מרוויחים טוב ואני תוהה עד איזה גיל אני אאלץ לעבוד בעבודות שחורות שבלאו הכי מפטרים אותי מהן כי אני לא מתאימה. אני כבר לא מנסה לנסות, כי זאת תוצאה ידועה מראש. עבדתי בעשרות עבודות "שחורות" כבר וזה תמיד "זמני" כי אני לא מסתדרת בסביבת העבודה או עם האחראי משמרת וכיו".ב למשל, כשאני מלצרית, תמיד הכל לאט, כי אני מפחדת לשבור כוס, אני מראה להם שאני מפחדת מהם למרות שאין באמת ממה. הם כל הזמן מסתכלים עלי בעיניים צרות ולא נותנים לי להוכיח את עצמי. כשעבדתי עצמאית, בלי מי שיגיד לי מה לעשות, הצלחתי לסיים פרוייקטים בזמן, הגשתי עבודות טובות והלקוחות היו מרוצים. אבל אני יושבת בבית ואומרת לעצמי איך בחרתי במקצוע שאין בו שום עתיד, אני לא יודעת איך אני אחיה בעוד שנה, או בעוד חמש שנים. ממה בדיוק? מקצבת מובטלים? אבל אין מקצוע אחר שאני מתאימה לו (וכבר עשיתי אבחונים פסיכולוגיים וכו). אין משהו אחר. ואני כל היום יושבת בבית ומחפשת עבודה ושולחת קורות חיים ושום דבר לא מצליח לי. אני כבר מחפשת עבודה מסודרת מאז שהשתחררתי מהצבא וכל הזמן זה רק "זמני". העבודות שאני כן עובדת בהן לא מכניסות לי כסף, כבר עשיתי הרבה דברים בהתנדבות בשביל הרזומה (חלק מהמעסיקים מנצלים את העובדה שאין במקצוע הזה הרבה דרישה ושאם אתה "מתחיל" אז זה בסדר לא לשלם כלום. לפעמים הם גם חושבים שזה בסדר לא לשלם כלום גם אם יש לך תיק עבודות ממש מוצלח, מה שלדעתי אני חושבת שיש לי. לפעמים אני מבינה אותם, אבל יש לי כבר ניסיון וכשרון ובכ"ז אני ממשיכה לעשות עבודות בהתנדבות..). קשה לי עם זה, כי אין לי עצמאות כלכלית ואני נתונה כל הזמן לחסדיהם של ההורים. אי אפשר לחיות ככה!

הי ליאת, אם יש לך כישורים אומנותיים כפי שכתבת, את יכולה לעשות חוג אומנות לילדים/מבוגרים במתנ"ס/ מועדון/צהרון בסביבת מגורייך או לבדוק בבתי הספר באיזור אולי דרושה להם מורה מחליפה /נוספת לאומנות (אם את לא יכולה בשעות היום אולי בי"ס מקיים חוגים אחה"צ - תבררי את כל האפשרויות). תלכי עם הנטיות הטבעיות שלך כך שתוכלי לעבוד בתחום שאת טובה בו ואוהבת אותו. בהצלחה, מיכל.

תודה, אבל צריך לזה השכלה של מדריכים/מורים ואני לא הולכת לקבל תעודות בתחום...

היי ליאת, את צודקת, אומנות נטו היא תחום שקשה להתפרנס ממנו (בעיקר בתחילת הדרך, שבה עדיין לא יודעים מי את). הרבה אנשים עושים תואר ראשון באומנות + משהו נוסף, כדי שיהיה קל יותר למצוא עבודה אח"כ. אבל גם תואר או תעודה שקשורה בלימודי אומנות מאפשרת עבודות שונות, כמו למשל עבודה בפרסום. אבל לרוב מעסיקים פוטנציאליים יקחו רק את מי שכבר סיים ללמוד. עניין אחר הוא, סוגיית הקושי שלך עם מישהו עם סמכות גבוהה יותר, מפקח עלייך (אחראי משמרת למשל). לפעמים כדאי וצריך לבלוע את הצפרדע כדי לשמור על מקום עבודה. וכן, זה כולל לפעמים אי-נעימויות שנובעות מחוסר ניסיון, אבל מניסיון לומדים. אגב, כדי לצבור ניסיון אפשר להתנדב פרק זמן מסוים באיזשהו מקום, ולאו דווקא בתחום האומנות כפי שעשית עד עכשיו. נכון, זה לא מהווה הכנסה כלכלית, אבל נותן משהו ממשי שאפשר להכניס לקורות החיים. עבודה עצמאית אפשרית כשיש גב כלכלי מספיק יציב בתחילת הדרך. פתיחה של עסק כלשהו - כל עסק - כרוכה בכך, ששנת העבודה הראשונה אינה נושאת רווחים, אלא מהווה כיסוי של ההוצאות שהיו כרוכות בפתיחת העסק. כך שמדובר בלפחות שנה של עבודה קשה, שכמעט ואינה כוללת רווחים. בהרבה חנויות בגדים, למשל (לא רק), מחפשים מוכרות. נכון שאולי זה לא משאת חייך, אבל לרוב לא דורשים ניסיון מוקדם... זו כבר התחלה של יצירת בטחון כלכלי. למשל עוד מעט מתחיל הקיץ, תנסי למצוא לעצמך עבודה בקייטנה. בהרבה קייטנות מעבירים לילדים פעילויות באומנות, וזה משהו שכן קשור לתחום שלך. הרה.

הרה שלום מדוע את לא מתייחסת התשובתך המפורטת לעייפה ואף לא ברמז לתשובתה של מיכל ? האם אני מבין בכך שאת מבטלת את דבריה ? יש בכך התנשאות קלה. מדובר בפורום תמיכה ולא באיזה פורום מקצועי של פסיכולוגייה שבו עונה פסיכולוג מוסמך. ואת אינך כזו. רונן