משבר

לאחרונה אני מרגישה ממש במשבר. יש רה-ארגון אצלי בעבודה ואני מוצאת את עצמי עוברת משרד. כל השינוי מתמשך זמן רב מידי עם המון בעיות ארגוניות וטכניות ואישיות עם הבוסים החדשים ואני מוצאת את עצמי במתח רב. בשנים האחרונות אני סובלת ממתחים וחרדות בתקופות מעבר וגם עכשיו זה תוקף אותי. אני סובלת מחרדות קשות, כמעט עד חוסר תפקוד, כל הזמן חוששת שאתמוטט ולא אוכל ללכת עוד לעבודה. מחשבה על העבודה מכניסה אותי לחרדה ואני עוברת בקושי את הימים עד המעבר. אני עצבנית, תוקפנית כלפי בעלי, בוכה הרבה, חרדה. פניתי לטיפול פסיכולוגי (שיחות פעם בשבוע) ופסיכיאטרי (מקבלת ג'ילקס פעמיים ביום) אבל ההרגשה היא שזה עוזר רק מעט ואני על סף שבירה. כל הזמן חוששת לפגוע בזוגיות שלי או ביכולת שלי לעבוד ולהמשיך להתפרנס (בעלי ואני סובלים גם מבעיות כלכליות שמעכירות ומלחיצות). אני לא יודעת להתמודד עם לחצים, מרגישה חלשה ביחס לאחרים וביחס לאיך שהייתי רוצה להיות. אני מנסה הכל (שיאצו, מדיטציה, פעילות גופנית, כדורי הרגעה וכד') וכלום לא עוזר, מה שנותן לי הרגשה של מקרה אבוד. הצילו!!!!!!! מה עושים?

היי פרח, כמה זמן את כבר בטיפול (תרופתי ופסיכולוגי)? אני שואלת, משום שלשני הטיפולים אין השפעות קסם, ולוקח זמן עד שכל אחד מורגש כעוזר. מעבר לכך זה נפלא בעיניי שאת מוכנה לעשקיע כדי לבדוק מה קורה איתך ואיך אפשר לשפר את היכולת שלך להתמודד עם שינויים. אני יודעת ומבינה שכאשר מגיעים מים עד נפש, רוצים שהכל יהיה בסדר ומהר. ולכן, קשה לשמוע שאומרים לתאזר בסבלנות; כי הסבלנות נגמרת. אבל ברגע שנכנסת למסגרת טיפולית משולבת, סבלנות היא מילת המפתח. מה שאני כן יכולה להציע לך, זה לבדוק עם הפסיכולוג שלך האם יש אפשרות להוסיף עוד פגישה שבועית במהלך התקופה הלחוצה שאת עוברת, כדי שתהיה לך מסגרת מכילה יותר עד שהעניינים ירגעו קצת. הרה.