בודדה

תודה לך שלומי על תשומת הלב בעלי עבר ארוע מוחי, הוא איננו זקוק למטפל אלא שינו מסכים לזוז ולעזור לעצמו למרות שהוא מסוגל, כמו כן יש לי ילדים בעלי צרכים מיוחדים באומנה, פיגור ונכות, מלבד זה שאני עובדת , כך שזה לא קל במיוחד כשאין סביבה תומכת, מה לעשות מלבד להחזיק מעמד?

רונית, בן-אדם שרק נותן לאחרים מתעייף בשלב מסוים. החוכמה היא לא רק לדעת לתת מעצמך (כשלעצמו זה מעשה יפה), אלא גם לקחת כשצריך. אחרת איך תמלאי את המצברים של עצמך? אם בעלך אינו מוגבל מאוד בעקבות האירוע המוחי שעבר, אז תנסי לפנק אותו קצת פחות... זה ידרבן לקום ולעשות דברים עבור עצמו. כמובן שזה תלוי במידת הנזק שנשאר בעקבות האירוע המוחי. הנטיה שלנו היא לתת כמה שאפשר לאדם עם מגבלה, וזה מונע ממנו ליזום דברים עבור עצמו. תדמייני לעצמך פעוט שמגיע לבשלות פיזית ויכול ללמוד ללכת, אבל כל היום מחזיקים אותו על הידיים! איך הוא אמור לפתח את כישורי ההליכה שלו? בתוך כל הפעילות היומית שלך, את מוצאת זמן לשבת קצת עם חברות? סתם לקשקש על קפה ועוגה, כדי להתאוורר ולדבר על דברים של מה בכך. הרה.

הרה תודה על תשובתך, אך אינני מפנקת כלל את בעלי, הוא דואג לפנק את עצמו אני עושה עבורו את המינימום ההכרחי, באשר לחברות, יש לי בעיה חברתית קשה לי להתבטא בחברה, וכנראה שהדבר מנע ממני עם השנים ליצור לעצמי חיי חברה, ואין לי חברות, לכן אני מחפשת ליצור קשר דרך האינטרנט אך לא ממש מצליחה, אולי אני לא יודעת ולא למדתי איך לעשות זאת.