שעמום, דכאון,..

שלום, שמי מיכל ואני בת 15,... אמא שלי נפטרה לפני קצת פחות משנה, אבל נראה לי שמאז. אני שרויה במצב של שעמום מתמיד, כלומר, אני ניהנית ולא חושבת על זה לפעמים, אך שמשעמם לי...ממש עצוב לי מרוב שאני חושבת שמשו לא בסדר איתי... אני לפעים נכנסת למצב של עצבות ששומדבר לי יעודד אותי וכ'ו... אני עושה דברים שכיף לי,(במחשב מציירת רואה טלויזיה-זה פחות) אז גם זה משעמם אותי.. ניסיתי לפתוח לעצמי תחומי עניין אחרים, וזה לא הולך...נדמה לי שהלכתי לטייל בכל המקומות ולאחרונה עליתי לכיתה יוד ויש לי חברים אבל לא הרבה, והחברה הכי טובה שלי גם משתעממת...אני ממש נואשת אנא עזרו לי.. תודה ענבר

היי ענבר, קשה לאבד מישהו שאוהבים, ועוד בגיל סוער כמו גיל ההתבגרות. האם קיבלתם עזרה - משפחתית ו/או פרטנית - מקצועית? אתם מדברים ביניכם, בבית, על המוות של אמא שלך? יש לך מישהו/י קרוב/ה שאת יכולה לשתף במה שאת חושבת ומרגישה? קשה לומר במסגרת של פורום האם מדובר בדכאון או בקשיים להתאושש מהאובדן הקשה, אבל כתלמידת תיכון יש לך את הזכות והאפשרות לפנות ליועצת בי"ס - תנצלי את זה, תשתפי אותה בתחושות השעמום שלך ובחוסר היכולת להנות באמת מהחיים. אל תשארי לבד עם מה שעובר עלייך... הרה.