משתמשי הפורום בבקשה היכנסו,זקוק לעצתכם

שלום לכולם! שמי א,בן 22,כרגע אני לומד,לא מזמן עבדתי. ברצוני לשתף אתכם בבעיה,לפני חצי שנה חברתי נפרדה ממני עקב אי יכולתה לשלב אותי בחייה,כמו כן עקב לחצים מאמה שלה.ממש אהבתי אותה,היא היתה הכל בשבילי,היו לי חלומות איתה,אפילו להתחתן איתה רציתי אבל הכל התנפץ ללא אזהרה וסימנים.נכון לעכשיו לאחר די הרבה זמן הצלחתי להתגבר זאת לאחר של סבל נוראי של 3 חודשים שבו ישנתי מרוב דכאון וחיי היו עבודה-בית וחוזר חלילה,לא אכלתי וירדתי 3 קילו.עם כל הזמן הזה שעבר אני עדיין לא מצליח לשכוח מהאהובה שעזבה אותי בניגוד למה שכולם אומרים ומה שצריך לעשות.אני נזכר בה כל יום,תוהה לעצמי מה היא עושה,איך היא חייה את חייה?האם יש לה חבר חדש?אפילו לחלומות היא חודרת ולפחות פעם בשבוע אני חולם עליה.אין לי ספק שאני עדיין אוהב אותה,ואתם יודעים מה?זה פשוט נמאס לי לחיות ככה.נמאס לי לתהות מה היא עושה,נמאס לי לחשוב עליה ולכאוב איך היא יכלה לעשות את זה ולמה היא לא מתקשרת?נמאס לי להתגעגע לחיבוק שלה ולקול שלה,ולריח כי אני יודע שזה לא יחזור לעולם וכל זמן שאני חושב עליה זה רק מכאיב לי,אני מנסה לשכוח אבל זה לא מצליח,אני חיי את חיי,עושה דברים,עובד,לומד,יש לי חיי חברה אבל כלום.אני עצוב בפנים,מדוכא ורע לי כי אני אוהב אותה והיא כבר לא כאן,איתי,אז לפחות לשכוח אבל גם את זה אני לא מצליח לעשות.לא מזמן הכרתי מישהי,היינו חברים חודש,חשבתי שיהיה לי טוב ואכן היה לי טוב לזמן מה,לא התלהבתי יותר מידי מהקשר כי היא לא השתוותה לבחורה שעזבה.לבסוף נפרדנו כי גיליתי שזו הסתירה ממני פרט מאוד חשוב עליה וסיכנה את בריאותי בכך.בקיצור,מה לעשות בכדי לשכוח מהבחורה הראשונה?תנו עצה?ניסיתי הכל!!!

היי אמיר, כמה דברים נאמרו ונכתבו על אהבה... שירים, סיפורים, מחזות... ואולי זה משום שקשה להיות במקום שבו אתה נמצא; מקום שבו הראש מבין ויודע שזה עבר ונגמר, אבל הלב מסרב להרפות ומקשה על החיים בצורה אובססיבית. אני לא יודעת למה היא "עשתה לך את זה" או למה היא לא מתקשרת - אני מניחה שיש לה את הסיבות שלה. כתבת שאתה מנסה לשכוח... אמיר, יש דברים שלעולם לא שוכחים, רק לומדים לחיות איתם. הם הופכים להיות זכרון; לפעמים חמוץ, לפעמים מריר, לפעמים מתוק. כל אחד מאיתנו בנוי אחרת - יש כאלה שמתאוששים, מתגברים וממשיכים הלאה אחרי כמה שבועות, ואחרים מתאבלים על האובדן של מישהו שהם אוהבים (וזה ממש לא חייב להיות רק בהקשר של מוות) תקופות ארוכות יותר. אבל כל זמן שתמשיך להשוות בינה לבין בחורות אחרות, ייתכן שתפספס הזדמנויות. נכון, סביר להניח שלא תמצא מישהי שזהה לה. אבל זה לא אומר שאין שם מישהי אחרת, שונה, אבל לא פחות מוצלחת. אני יודעת שההשוואה שאתה מציין לא נעשית בכוונה תחילה, ובטח שלא באופן מודע. אבל אתה צריך לתת לעצמך הזדמנות להתפתח ולהמשיך הלאה, מתוך ידיעה ברורה שמשהו בך שונה, שהתבגרת, שאתה יודע שלפעמים האכזבות שבחיים מכאיבות כל-כך... האהבה יכולה להכאיב לפעמים. ומה שחשוב זה, שתמשיך להיות מודע למחשבות ולרגשות שלך, כי ייתכן שיום אחד תקום ותחליט שזהו זה, משהו חייב להשתנות. ואז יכולים לקרות שני דברים: או שתצליח להתגבר בכוחות עצמך, או שתוכל לבקש עזרה ממישהו מקצועי. תחשוב על שתי האפשרויות הללו. אולי תצליח לגלות שיש עוד אפשרויות. שום-דבר לא סגור וחתום, אבל היחיד שיכול לקחת אחריות על החיים שלך הוא אתה. ולפעמים לוקח זמן להתעשת ולעשות את זה. הרה.

יש לי הרושם שלא נתתם לעצמכם מספיק זמן להיפרד. האם דיברתם על כך מספיק ? לדעתי, כשנפרדים אחרי קשר חזק ואוהב, צריך המון לדבר על זה. לא לחתוך מהר. וגם, לקבוע שלאחר הפרידה, בערך לאחר חודש, לשוב ולהיפגש במקום שקט למיפגש נוסף כדי לסגור את הקצוות. זה בריא לשני הצדדים לסגור את הפרק הזה כמו שצריך . במקומך, הייתי מרים טלפון לבחורה ומבקש להיפגש בכדי ללבן כמה דברים. הייתי מספר לה הכל, ושומע מה יש לה לומר. תאר לך שהיא תגיד לך , שאצלה אין שום חבוטים ובעיות ושהיא שכחה ממך לגמרי , אתה תרגיש אחרת לגביה. אתה כבר לא תאהב אותה כל כך , ובאופן פרדוקסלי, זה דוקא יעזור לך להתגבר. אי אפשר לאהוב מישהו אהבה חד צדדית . מצד שני, אם גם היא במצב שלך ומתגעגעת וחושבת שאולי עשתה טעות, אולי בכל זאת תחליטו להמשיך. בכל מקרה, שיחה פתוחה בין שניכם תועיל. בהצלחה ויום טוב.