באתי לביקור

התמונה-בלי פרטים מזהים (קצת פראנואידית ) נסעתי להיות עם קרובת משפחה מבוגרת כי אילו שגרים איתה בחו"ל ועוד הקרובת משפחה צעקה עליה ואמרה שהיתה מסתדרת לבד ועוד אני תקועה פה לעוד שעתיים .לפחות קרובת משפחה אחרת מעריכה אותי ואמרה שעשיתי מעשה יפה . מהמעשה היפה הזה אני מרגישה חרא ועם דמעות בעיניים.

מממ... עד כמה שפורומים מספקים אנונימיות, אפשר להבין מידה מסוימת של פרנויה... כבר היו מקרים מעולם (כן, אפילו כאן, בפורום הזה, לפני למעלה משנה וחצי). נחמד לקבל הערכה מאנשים אחרים, אבל את מעריכה את מה שאת עושה עבור קרובת המשפחה שלך? ומה יש בזה שגורם לך להרגיש חרא ועם דמעות בעיניים?