הבן שלי נפצע ואני גמורה

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

09/08/2005 | 06:26 | מאת: מיכל

הבן שלי הוא תינוק בן שנה וחצי. הוא נפצע פציעה שנחשבת מבחינה רפואית "קלה" אבל היו לו הרבה ייסורים. עברו כמה ימים. אני לא ישנה בלילות יש לי יסורי מצפון קשים שלא שמרתי עליו מספיק טוב כדי למנוע את הפציעה. אני לא יכולה להמשיך ככה.

לקריאה נוספת והעמקה
09/08/2005 | 12:01 | מאת: יהושוע

איך נפצע ומה קרה ? אני לא מכיר ילד או תינוק שלא נפצע . מה הכוונה את לא יכולה להמשיך ככה ?

09/08/2005 | 12:51 | מאת: שלומי

זאת לא מיכל שלנו. כי למיכל שלנו אין תינוק בן שנה וחצי עד כמה שידוע לי. בכל אופן, מיכל, אל תאשימי את עצמך. זה יכול לקרות לכל אחד. זה לא אומר שלא השגחת עליו טוב. תמשיכי להיות אמא טובה ומסורה. ותודי לא-ל שבאמת לא קרה משהו רציני. אמא עם רגשות אשמה, זה לא בריא לתינוק. התינוק צריך אמא שמחה חזקה וכייפית. בהצלחה וכל טוב.

09/08/2005 | 14:49 | מאת:

הי מיכל, ראשית כל, טוב שמדובר בפציעה קלה ולא במשהו קשה יותר. פציעות הן חלק מהחיים - משהו שיכול לקרות בכל שלב בחיים; לפעוטות, מתבגרים, מבוגרים וזקנים. אני מניחה שלא פצעת אותו במכוון, כך שאין לך סיבה להאשים את עצמך, אלא רק ללמוד מהמקרה ולחשוב מה לעשות כדי למנוע פציעה דומה בעתיד. אבל לא לעולם תוכלי להגן על הבן של מפציעות. באיזשהו שלב ילדים נכנסים למסגרות כגון פעוטון, גנון וגן, ושם רמת החשיפה לפציעות גבוהה יותר מאשר בבית. אני מבינה שלך, כאמא, היה קשה לראות את הבן שלך סובל. אבל עכשיו הוא בסדר, נכון? אם היה אפשר למנוע סבל מכולם כל הזמן, העולם היה מקום שונה לחלוטין. אבל סבל הוא חלק מהחיים. מה זאת אומרת "אני לא יכולה להמשיך ככה"? להמשיך ככה עם מה? הרה.

09/08/2005 | 22:02 | מאת: מיכל

תודה לעידודים ולתגובות. התכוונתי שאני לא יכולה להמשיך עם הנדודי שינה, ישנה רק כמה שעות כל לילה. חוץ מזה בעלי בוכה כל יום באוטו בדרך לעבודה וממנה כי הוא מרגיש אשם. כולם אומרים לנו שלקחנו קשה מידי. מצד אחד אני מבינה בשכל, אבל ברגש אין לי שליטה על זה. היום שאני כותבת את המייל יש כאן חברה טובה, היינו יחד בים ואני מתחילה להירגע. אני ממש מקווה שאצליח לישון הלילה אני בקושי על הרגליים. תודה לכם על תשומת הלב מיכל