קנאה

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

25/05/2005 | 21:49 | מאת: שירז

שלום, אני בת 25, אני יוצאת עם מישהו כבר 8 שנים!! (כן, זו האמת..).אני אוהבת אותו והוא אותי ויש לנו קשר מדהים.אבל אנחנו לא מתחתנים... מדברים על זה, הוא אומר שהוא רוצה אבל לא מציע לי.. זה נשאר בגדר דיבורים.. חברות שלי כבר החלו להתחתן ואני מוצאת את עצמי מקנאת בכל אחת שמספרת לי שהיא מתחתנת.אני מרגישה שזה לא הוגן ושלי מגיע יותר... אני יודעת שאולי זה נשמע קטנוני , אבל ככה אני מרגישה.. היו לנו בעיות בשנתיים האחרונות, קרתה לי טרגדיה במשפחה והדבר השפיע עלי מאוד, הפך אותי למדוכאת וחרדה ואפילו קצת היפוכונדרית.. זה השפיע על הקשר כי אני הייתי די מרוכזת בעצמי ובכאב שלי ובאובדן..הוא אפילו אומר שהוא רצה להציע לי אבל בגלל איך שהייתי, הוא הרגיש שזה לא מתאים.. אחרי הטרגדיה (אבא שלי נפטר בפתאומיות), כמה חודשים אחרי עברנו לגור ביחד כי הייתי חייבת לברוח מהבית.. היה לי מאוד קשה להיות שם- וכשנה אחרי שגרנו ביחד, החלו כל הבעיות והחרדות שלי- אז הוא אומר שהוא לא רצה שנתחתן כי הוא פחד שזו לא תהיה עוד בריחה למשהו... אני רוצה להתחתן ואני מקנאה וכועסת שהחיים שלי נהרסו בגלל האובדן, ולא מספיק קשה לי, אז הוא גם לא מתחתן איתי בגלל זה... אני צריכה עיצה ועזרה- האם הוא צודק? ואולי אני? נמאס לי לקנא בכולם ולשמוח בשביל אחרים- רוצה לשמוח בשבילי ולהיות מאושרת, זה לא מגיע לי? אשמח לכל עזרה. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
26/05/2005 | 00:00 | מאת:

הי שירז, למה, בעצם כל-כך חשוב לך להתחתן עכשיו? אני מבינה שהחתונות של חברותייך מהוות מעין טריגר עבורך, שרק מחדד את הרצון שלך בחתונה. אבל עושה רושם שאת צריכה לפתור, לפני שאת מתחתנת, כמה עניינים בינך לבין עצמך ובינך לבין חברך. אובדן של אדם קרוב משפיע על כל תחומי החיים, ובעיקר כשהאובדן פתאומי ולא צפוי. אולי חברך מספיק רגיש כדי להבחין, שעדיין לא התמודדת היטב עם האובדן דבר שבא לידי ביטוי בחרדות ובדכאון שהתעוררו אצלך כעבור שנה. אין פה שאלה של מי צודק. אני כן מאמינה שלחבר שלך אכפת ממך והוא רוצה שיהיה לך טוב. מהצד שלו זה הגיוני - אם כבר להתחתן, אז בידיעה שהפרטנרית מרגישה טוב, ומסוגלת להתאושש מהאובדן ולהמשיך הלאה למרות הכעס והכאב. הוא לא עושה לך דווקא כדי להקשות עלייך עוד יותר, אם את איתו 8 שנים אז כנראה שהוא לא אדם אכזר. ובקשר לרגשות הקשים שמלווים אותך מאז מותו של אביך (כעס וקנאה); שניהם ברורים מאוד, אבל את מסתובבת איתם כבר הרבה זמן, ובשלב זה הם רק מפריעים לך להתקדם הלאה. חשבת על האפשרות של טיפול פסיכולוגי? זה יאפשר לך להתגבר על הרגשות הקשים, להבין למה החתונה חשובה לך כל-כך ובכלל, לבדוק איפה את נמצאת כיום ומה את יכולה לעשות כדי לשפר את איכות החיים של עצמך... אני מניחה שחיים ללא חרדות וקנאה נשמעים הרבה יותר טוב מאשר המצב הנתון. מה דעתך? הרה.

26/05/2005 | 12:23 | מאת: ניר

למה את חושבת שאם תתחתני תהי שמחה ומאושרת ? לדעתי היום את שמחה ומאושרת עד השמש . את רק לא יודעת את זה .