בטחון עצמי נמוך

שלום! אני סובל כבר הרבה זמן מבטחון עצמי נמוך.אז ככה:מאז ומעולם הייתי ילד ביישן ושקט,אחד שאהב לשבת בשקט בכיתה,לא למשוך יותר מידי תשומת לב,רוב ילדותי הייתי ילד פחדן וחסר בטחון עצמי אך כשעליתי לחטיבת הביניים המצב השתפר אך עדיין הייתי שקט ביחס לשאר,עם זאת עליי לציין שמעולם לא היו לי בעיות חברתיות.תמיד היו לי המון חברים וכו'. לקראת סוף י"ב הגעתי למסקנה שנמאס לי מהמצב הזה ושאני חייב לשנות אותו,אז שיניתי את התדמית החיצונית שלי וזה באמת עזר לי.הרגשתי יותר טוב,התחלתי גם לצאת עם בנות אז זה שיפר את הרגשתי שכנראה אני בכל זאת בסדר,התגייסתי לצבא ושם היה לי טוב מבחינה חברתית,הייתי מקובל על כולם,כולם אהבו אותי ואפילו קודמתי ממש מהר לתפקידים בכירים(אני איש טייסת F-16),התפקיד היה קשה,מאוד קשה אבל היה לי טוב מבחינה חברתית,באותה התקופה של הצבא גם יצאתי עם לא מעט בנות וגם היו לי שלושה חברות.בכל הזמן הזה הבטחון העצמי שלי היה בשמיים,הייתי מאושר וגאה.הבטחון העצמי הנמוך שסיפרתי עליו כשהייתי ילד חזר אליי לקראת השחרור והסיבה לכך היא שאחד העמיתים שלי בטייסת זרק לעברי מילה פוגעת.אני ממש נפגעתי,לקחתי את זה ללב,לקח לי המון זמן לצאת מזה,כל הזמן ניסיתי לחשוב מדוע הוא אמר את זה וכו'.בסוף לאחר מספר חודשים שכחתי מזה אבל מאז(כבר 6 חודשים)הבטחון העצמי שלי ממש מרוסק.לגמרי.אני מרגיש שכל מה שבניתי הלך לגמרי.שהילד הקטן והפחדן שהיה חזר והוא חי ונושם בתוכי שוב במלוא העוצמה.כמו כן עליי לציין שחברתי שאהבתי נפרדה ממני לפני 3 חודשים בגלל סיבות כאלו ואחרות מה שתרם עוד יותר למצב הרע שאני נמצא בו גם ככה.נכון לעכשיו אני מרגיש שאני כבר לא מספיק טוב,שהחברה לא מקבלת אותי,שאני נראה שונה(פיזית),שאני לא מספיק יפה ולא מספיק טוב וזה הורס אותי.נהייתי פראנואידי ובכל פעם שמישהו צוחק ליידי אני נכנס לפחדים שאולי זה עליי.ומדוע הוא צוחק?האם זה עליי?זה מכניס אותי לדכאון מיידית ואז אני פשוט רוצה לבכות או אפילו למות.ממש רע לי,אני כבר לא בטוח בעצמי,באיך שאני נראה,בכלום,כשאנשים שעוברים ליידי ברחוב מסתכלים עליי וזה פשוט מפריע לי,אני מפחד מזה-ממבטים חודרניים כי אז אני לא מפסיק לחשוב למה?למה מסתכלים עליי ככה?מה לא בסדר בי?ושום דבר לא עוזר לי,תראי,היו לי לא מעט חברות,אני נראה די טוב,יש לי די הרבה חברים אך עדיין אני מרגיש שהכל שונה,שהעולם שונה אליי.איך אני יכול לשפר את הבטחון שלי?בבקשה עזרי לי!ממש רע לי!

הי אמיר, צריך הרבה השקעה ועבודה עצמית כדי לשפר את הבטחון העצמי ולשמור עליו לאורך השנים. אתה מתאר שנים טובות בדרך, שנים שבהן הרגשת טוב עם עצמך ועם הסביבה, ולכן עוד יותר קשה לך להגיע שוב למקום של חוסר בטחון וספקות לגבי עצמך. אני לא יודעת מה אמר לך אותו עמית בטייסת או למה דווקא האמירה שלו היתה מספיק קשה כדי להשפיע עליך בצורה כזו. אבל אפשר להסיק מכך, שמעטה הבטחון העצמי שלך לא היה יציב כפי שנדמה, אלא שברירי מאוד כך שדי במילה אחת כדי לרסק אותו. אבל יכול להיות שהעובדה שהיית לפני שחרור קשורה גם היא? הרבה פעמים היציאה ממסגרת נוקשה (כמו הצבא) לחופש מעוררת חרדות וספקות לגבי המשך הדרך. בנוסף לכך, חברתך עזבה אותך. פרידה כזו בהחלט יכולה לפגוע באגו ובבטחון העצמי. כך שנקלעת למעין שרשרת של אירועים, שמחזקת את התחושה שמה שבנית מתפורר. כתבת: "שהילד הקטן והפחדן שהיה חזר והוא חי ונושם בתוכי שוב במלוא העוצמה." אמיר - הילד הקטן הזה מעולם לא נעלם באמת. הוא תמיד היה שם, גם בתקופה הטובה שהיתה לך. פשוט בתקופה הזו היית במקום אחר, טוב יותר מבחינתך, ולא היית קשוב לילד הפנימי שבך. ועכשיו, כשנבקע סדק במה שבנית, הילד הקטן מנצל אותו כדי להודיע לך שהוא עדיין כאן, עדיין זקוק ליחס ולתשומת לב. מה דעתך לפנות לטיפול? תוכל לעזור לילד שבך ובכך לעצמך. אני מתארת לעצמי שקשה לחיות בתחושות שאתה מתאר (כן/לא צוחקים עליי... מסתכלים עליי... אני לא בסדר...), וגם כתבת שזה מגיע לכדי מחשבות על מוות. טיפול יהיה בשבילך מקום בטוח לבדוק את כל הדברים האלה. המטפל אובייקטיבי ולא ישפוט אותך על דברים שתגיד או תעשה. תחשוב על האופציה... אלא אם למישהו כאן יהיה רעיון אחר, שידבר אליך יותר. שבת שלום, הרה.

ישנן שיטות רבות לשפור הבטחון העצמי. מסתבר שלאורך זמן אם לא נטפל בילד הקטן המפוחד וחסר הבטחון הוא יצוץ בדיוק בזמן הלא מתאים, ויתבע את תשומת ליבנו. אני ממליץ לך , שמח, וראה עצמך בר מזל על כך שהילד הזה פרץ כאשר אתה עדיין צעיר ויכול לטפל בו ולשפר את מצבו. חייך בעתיד יתנהלו תוך תחושת בטחון עצמי חזק ויציב. כך תוכל להמשיך בדרכך ולהנות מחייך כאדם בטוח ושלם עם עצמו. עברתי בדרך שבה אתה הולך ולמזלי הרב פגשתי בקינסיולוגית, מטפלת ניפלאה אשר סייעה לי בדרך אל הבטחון והאושר... שמה חמד ומספר הטלפון שלה הוא: 052-2498046