צריכה עזרה ואוזן קשבת

שלום רב, אשמח לקבל את דעתכם. הבעיה שלי מעט ארוכה אך אקצר. אנו נשואים חמש שנים והורים לילד בן שנתיים, נישואים מתוך אהבה וחברות אמיתית אך במהלך הנישואים התעוררו כמה עניינים של חוסר אמון. אני (מעט) קנאית מטבעי ולא רציתי שבעלי יהיה בקשר עם "ידידותיו" ואכן כמה מידידותיו נעלמו מהאופק. לפני שילדתי גילתי כי בעלי מסתיר ממני קשר עם בחורה רווקה במשך 3 חודשים. כששאלתי אם יש לו מה לספר לי, ענה בשלילה ואחרי שאלות חוזרות ונישנות הוא ענה שכן ולאט לאט התגלתה לי מערכת יחסים "ידידותית" עם משהי חדשה שיחות כל יום כל היום והלילה (חודשים אחרונים של ההריון הכבידו עלי וישנתי מאוחר, כך שלא ידעתי מה קורה אחרי שישנתי) נתתי אמון מלא, ולא חשדתי. הנישואים עמדו להתפרק מצידי כמובן, הוא אבין שעשה טעות ואמר שהשיחה הראשונה הייתה סתם ואחר כך הוא מצא את עצמו עמוק בתוך הקשר - שקר הזה (חשוב לציין שהוא לא בגד במובן המיני - בוודאות). העניין שגם לא היה לו כלל מצפון לבוא מיוזמתו. הקשר נותק.בכל אופן הנישואים המשיכו עם עליות וירידות אך מבחינתי אף פעם לא אמון מלא. הפסקתי לחקור, לשאול ולבדוק אותו. כי הבנתי ממנו שהשאלות וחוסר האמון שלי מפריעים לו. בנוסף יש לו ידידת ילדות שהוא מדבר (יותר נכון דיבר) איתה המון . מפריע לי, כי אני לא מאמינה לו. דיברנו על כך. מה מציק לכל אחד מאיתנו והגענו לפשרה כי הוא יבין יותר אותי וגם אני אותו. לכן סיכמנו שהוא יכול לדבר איתה אך לא מאוחר בלילה ולא מוקדם מאד בבוקר (מיד כשיוצא לעבודה) וכמובן לא יותר מדי וכן יעדכן אותי כדי שארגיש נינוחה איתה אפילו הצעתי שניפגש ביחד. התנאים לא היו לרוחו, אך אמר בסדר. הזמן חלף אך הוא לא כל כך עמד בתנאים עשה מה שרצה, ואמר תפסיקי להיות כזאת. הסברתי לו שהתנאים הם כי אינני סומכת עליך במיוחד אחרי שהסתרת ממני כל כך הרבה. הוא מבחינתו אמר שהוא מצטער ונמאס לו כל פעם שרבים להחזיר את הגלגל לאחור. למרות שאמרתי אינספור פעמים מקרה כמו שהיה הוא ענק. נמאס לי כל פעם שהשם שלה עולה אנו רבים והוא החליט לנתק (ביוזמתי) את הקשר. חלפה תקופה שבה לא שאלתי, לא בדקתי ואפילו לא חיטטתי בסלולרי. אך לפני שבוע נתקעתי בלי מטען ובעלי שמר על הילד ולכן הביא לי את הסלולרי שלו. הסקרנות גרמה לי לחטט. וגיליתי שהוא דיבר איתה ודיבר עם עוד ידידה מהלימודים יותר מדי (בהתחלה אמר עניינ לימודים אך ההודעות שראיתי מתארות מערכת יחסים ידידותית, קניות, בגדים, פן לשיער, דברים שאיתי לא מעניין לדבר. שאלתי אותו וקיבלתי תשובה שלילית ואחרי כמה ימים שאלתי שוב, נו אמרת לה חג שמח. ואמר את באמת רוצה לדעת, אז כן. ומבחינתי זה הקש ששבר את הכל. (אפילו מצון שיציק לו אין) הסברתי לו שכד שנישבר בהתחלה מדביקים ושוב מדביקים ושוב אך ישנו מצב שכל החלקים כבר מתפוררים ואין מצב לתקנו ולהדביקו. מבחינתו הוא אבין שעשה טעות ששיקר אך לא מוכן לוותר על הקשר איתה. נמאס לו שאני מכתיבה לו את ידידותיו. נמאס לו שכל פעם שאמרתי די לזאת ולאחרת הוא הקשיב. אני מבחינתי לא מוכנה לוותר, לא רוצה אותה בקשר איתו, ובנוסף לא חושבת שאוכל לתת שוב אמון. הצעתי שנדבר אך הוא עקשן היא יותר חשובה ממערכת זוגית. הצעתי שנפרק הכל ושיעשה חיים. מיואשת. נמאס לי כל פעם להתפשר והוא עושה כרצונו, הוא ימשיך לשקר ואם לא היא, הוא ימצא אחרת כי הוא משדר להן נינוחות, ומשמש להן ככותל. רוצה עצות דחוף. לא רוצה שירמוס אותי שוב. לא רוצה להרגיש כמו סמרטוט שדורכים עליו שוב ושוב. נ.ב הוא אוהב, אני יודעת שכן אך זה לא הכל במערכת זוגית. לא יודעת מה לעשות.. תודה על העזרה.

שלום מיואשת, את מתארת קשר זוגי פגוע, קשר שבו שני הצדדים תורמים - שוב ושוב - לשברים שנוצרים. אם את מכירה היטב את בעלך ויודעת, שהוא לא בגד ולא יבגוד בך, אז את צריכה לתת בו קצת יותר אמון ולאפשר לו להיות בקשר עם ידידות שלו... את לא מדברת לפעמים עם ידידים שלך? אחרי הכל, לא כל קשר ידידותי מעיד על בגידה. במקביל, בעלך צריך לשמוע ממך מה את צריכה וללכת לקראתך עד כמה שאפשר, בלי שהוא ירגיש כבול. מכיוון שניסיתם לדבר על העניינים ולפתור את המצב שנוצר, שבו את מרגישה רמוסה והוא מרגיש כמו אסיר, ולא הצלחתם להגיע להבנה, אני חושבת שכדאי שתפנו ביחד ליעוץ זוגי. הרה.

שלום לך. תודה על התגובה המהירה. את צודקת מאד בעצתך אלי, אך מה עושים עם המטען מהעבר מעיד שגם קורים דברים אחרים שלא בדיוק הולמים מערכת זוגית נשואה? כמו קשר עם מישהי חדשה (ניסתה להתחיל איתו) במשך שלושה חודשים, כאשר אני בחודש שמיני גיליתי זאת. מדובר בשיחות כל היום והלילה, שיחות ארוכות. כשבדקתי פירוט אחרי שהעניין התפוצץ גיליתי שיחות עד השעות הקטנות ושעה אחרי קם לעבודה ושוב רצף שיחות. מה שאני מנסה להגיד שהמטען הגדול הזה שבר אותי לגמרי. כך שכל שקר "קטן" (לטענתו) הוא גדול ובומבסטי, ומחזיר אותי לאחור. קשה לי להתנתק. במשך כל התקופה ששמנו את הקשר הטלפוני בצד, לא התקרבתי כל כך מבחינה חברית. הכוונה אגרתי ושמרתי בבטן כל מה שהציק לי (בכלל בחיים). זה לא היה כך לפני היינו חברים טובים. לפני יום יומיים יזמתי שיחה (שבעקבותה כתבתי את ההודעה הראשונה) ומאז כלום, הוא הבהיר את עמדתו ורוצה שאני זאת שאפעל ואתקן. כאילו לא אכפת לו, לא יוזם דבר, שום שינוי. אנחנו בבית ביחד אך לא מעוניינת שיישן איתי. אם אין ברירה אציע יעוץ. אך מה עושים לפני? אם בכלל, אחרי מטען שכזה.