סיפור מורכב ביותר!
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
רקע על עצמי: בשלהי שננות העשרים לחיי...פגועה מינית מתמשכת בילדותי ובנערותי...וכן עברתי אונס טראומתי לפני חודשים מספר- אונס שגבה ממני מחיר יקר והיווה טריגר מעורר לפגיעות המתמשכות ברפרטואר שלי. הבעיות הנוכחיות שאני מתמודדת עמן הנן: 1. כל ההליך הפלילי העכשווי- הנאשם כופר בכל האשמות המיוחסות לו- על אף כל הראיות המפלילות אותו- אלמנט שמוציא אותי מדעתי, במיוחד לאור העימות החזיתי הפרונטאלי שערכתי מולו, שהיה לדידי כאונס משוחזר-נוסף ועורר בי כאוס על המוקצה שלי מחמת מיאוס.. ובו הוא הכחיש את נסיבות כל הארוע במצח נחושה וחזר והדגיש שאני טופלת עליו עלילת שווא- מבלי להניד עפעף...והפך אותי לנאשמת..שכביכול פיתתי אותו ולא צלחתי בכך..וכו..וכו...על אף שהוגש נגדו כתב אישום והוא כאמור מכחיש..קשה לי לקבל את השקר השערוריתי הלזה ואת ההכחשה המגמתית שלו, נוסף על החוויה הקשה שלעצמה...בכל פעם כשאני חושבת על כך..האגרסיות שלי עומדות להתפקע..ועולות על גדותיהן...בטוחני שאם הנ"ל היה מודה באונס ופורס את סליחתו והתנצלותו בפניי היה לי קל יותר להתמודד עם הטראומה האיומה ולגמד אותה עד כמה שניתן..ולהגיע עמו לעסקת טיעון של הקלה בעונש שהוא אמור לרצות בגין כך ובשל היותו נשוי ואב לילדים..במצב הנתון והטעון שנוצר..ההכחשה שלו מזינה את כעסי וצדקתי בתלונה כנגדו..ויש בי רצון עז שהוא ירצה את מלא חומרת הדין בגין האשמות החמורות המיוחסות לו...והאלמנט שהוא כופר בכל..וגירסתו הפוכה לגמרי מן האמת-כהוויתה..משרתת ומזינה את כעסי ואת רצוני בצדק שיצא לאור!האם זה לגטימי ונורמטיבי?! 2.מזה כשנה אני מנהלת יחסים בלתי פורמאלים, לא מוגדרים, אינם מוצהרים..עם רופא חטיאר שאבד עליו הכלח:-..מערכת היחסים מושתת על כך שאני מעניקה לו חירמונים מעת לעת(לרוב מתחמקת..אך לעיתים מתוזמנות חייבת לגבות את ההסכם הבלתי חתום ביננו)עבור טובות הנאה ממנו..קרי:בראש וראשונה:תמיכה פיננסית..שאינה על בסיס קבוע...וכן מתנות שהוא מעניק כביטוי ל"אהבתו העצומה" אלי...ובמיוחד תמורת:רצפטים לתרופות שאני זקוקה להם באופן דחוף(הוא עובד משיעמום כמעט 12 שעות ברציפות כך שטווח השעות מעולות..לכל הדעות)וכן אישורי מחלה..שאף רופא זולתו, אינו מעוניין להעניק לי לעיתים מזומנות..ועוד כהנה וכהנה מחוות ואישורים רפואיים- שלא כאן המקום לפרטן...והכל תמורת פלירטים וחיזורים חזיריים מצידו...החטיאר שלנו נושק לגיל ה-70, רודף נשים ידוע, בעברו היה חתיך אולטימטיבי- דון ג'ואן כובש..וכעת..גיל הבלות הפך אותו לסמרטוט עם בלאי וטלאי...ואת ימי עלומיו הוא מנסה לשחזר בכל מחיר- אך לשווא.... כשנזדקקתי לתרופה מסוימת כתוצאה מהאונס..הוא התוודע לסיפור האונס על קצה המזלג ולהלן תגובתו:השתגעת לתעד שנאנסת?את נורמלית?למה לדווח במיון כשנבדקת שנאנסת?אפשר לחשוב מה זה אונס?גם בעלים אונסים את הנשים שלהם..וחברים את חברותיהן..אז מה..כל נשות-המדינה תגשנה תלונה במשטרה כי הסקס לא היה בדיוק לטעמן?תירגעי..!.וכשציינתי לו שהתלוננתי על כך במשטרה והחשוד אדם זר ומנוכר לי..ראשית לכל הוא התעודד ונרגע שלא התלוננתי על אדם מוכר לי ואז תגובתו הבוטה שעוררה בי אלפי סימני שאלות..תובנות...ומענות. ציטוט מדבריו החקוקים בדם לבי:את לא חושבת שאת מגזימה?!כולה אונס של כמה דקות?היית מאפשרת לו להתנצל ולפצות אותך..ולסגור סיפור..למה לתעד, להנציח...ואולי השם שלו יצא מתי שהוא...ויתלכלך בציבור?ולמה בכלל שישב בכלא?את לא חושבת שזה עונש כבד מידי למעשה כל כך קטן ולא חמור?את לא מרחמת עליו????????????!אין לך לב???שישב שנים וינמק בכלא- בגללך.........בגללך................בג......לל...ל.........ך!!! (בגללי..לא בגללו!!!אין לך לב!-לא לאנס "המסכן"....כולה אונס "טריוויאלי"...תני לו לפצות אותך- הכסף יענה את הכל...) איך יוצאים מכל הסיפור הארור הלזה?איך נפטרים מהזקן תרח הנאלח הזה?שזה הפרספקטיבה שלו השוביניסטית על גברים ואנסים פסיכופתים וקרמינלים?! איך לשדר לו להפסיק לנצל אותי בשל טובות הנאה שהוא מעניק לי?איך לעצור את מעגל הקסמים האיום והבלתי נסבל בעליל הלזה? אני זקוקה לו בתחום עיסוקו..אך לא מעבר לכך..איך מבהירים ותוחמים גבולות ברורים בנטילת סיכון שאאבד רופא טוב ואת שירותיו הפילנטרופיים- לנצח נצחים? איך יוצאים מהפלונטר הלא נורמטיבי הלזה?מהבור שכריתי לעצמי? פורסת את התנצלותי בגין אורך הגלות שמאפיין את המכתב.......
לא הבנתי כלום מעבר לזה את זקוקה לטיפול דחוף (ולא מ "הזקן תרח הנאלח הזה שזה הפרספקטיבה שלו השוביניסטית על גברים ואנסים פסיכופתים וקרמינלים" )בין אם מה שכתבת אמת או פרי דמיונך המשועמם...
שלום לך, לפני הכל - שאלה: האם קיבלת מתישהו טיפול נפשי? סביר להניח שפגיעה מינית מתמשכת (עוד לפני האונס) משאירה טראומה... 1. אני לא מכירה הרבה נאשמים באונס שפשוט אומרים: "אה, כן בטח, אנסתי אותה וזו אשמתי. אני מודה באשמה ומבקש שתגזרו עליי את העונש המקסימלי". לא שמעתי על מקרה כזה. הרבה נשים שנאנסו בכלל לא מתלוננות, משום שכפי שכתבת - ההליך המשפטי יוצר לפעמים הרגשה של "אונס חוזר". תני למערכת המשפט לבצע את עבודתה. אני מבינה שקשה לך עם ההכחשה שלו והניסיון להאשים אותך במה שקרה, אבל נכון לרגע זה אין לך מה לעשות. אני מאמינה שגם הודאה מפורשת מצידו + התנצלות לא היו משנות את ההרגשה שלך, משום שאונס הוא חוויה נוראית. אבל אם את חושבת שכן, שזה היה גורם לך להרגיש פחות גרוע, אז קחי בחשבון שעושה רושם שזה לא יקרה. בתור אישה אני רוצה לכתוב לך כאן דבר אחד: למה להקל בעונש??? אפילו אם הוא מודה ומתנצל... למה ללכת עסקת טיעון??? הוא עשה מעשה בלתי נסלח ומגיע לו לשלם על כך למרות שיש לו משפחה!!! אז כן, לגיטימי שככל שהוא מכחיש יותר, כך את כועסת יותר. אל אם הוא היה מודה ומספר את האמת - באמת היית מרגישה אחרת? 2. אם את זקוקה לתרופות מסויימות באופן דחוף, ומצבך הבריאותי (פיזי ונפשי) מצדיק את השימוש בתרופות האלה - כל רופא ירשום לך אותן. אם, מאידך, את משתמשת בתרופות האלה סתם כדי לברוח ממשהו, או מסיבות אחרות - אז עדיף שלא תיקחי אותן בכלל. מה שהרופא המבוגר הזה אמר לך על האונס מגעיל!!! אין מילים כדי לתאר עד כמה הדברים שלו דוחים. תעזבי אותו. אם את צריכה אותו רק בשביל אישורים רפואיים למיניהם ותרופות, זה לא מצדיק את הקשר עם אדם כזה. את מכניסה את עצמך למעגל של הרס עצמי. את רוצה לצאת ממנו? לטעמי טיפול נפשי יכול להיות המפתח שיפתח את מעגל הקסמים הזה, שרק גורם לך נזק מצטבר. במקביל, תשאירי את הקשר עם הרופא הזה מאחור. את לא באמת צריכה אותו. אני בטוחה, כמו שכתבתי, שאת הדברים שאת באמת צריכה גם הרופאים בקופ"ח חולים יכולים לתת לך. הרה.
