איך להתמודד ?

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

24/12/2004 | 23:48 | מאת: אורנית

שלום נורא קשה לי לכתוב את הדברים הבאים. אני יכולה לדבר עם בעלי אבל יש דברים שאי אפשר להגיד בקול רם. העיניין הוא כזה. אני עלולה לאבד את אחותי המתוקה ויקרה שלי. היא חולת סרטן . בימים אלה יש מהלכים שעלולים לסכן אותה . אנחנו, המשפחה מעודדים אותה ואומרים לה שעליה לבצע את הדברים הללו כי באמת אין דרך אחרת. מדברים איתה על כך שתצא מזה , שתבריא והכל יחזור לקדמותו. ולא מדברים על האפשרות של....... למרות שהכל אפשרי. אני כ"כ אוהבת אותה, ולא אוכל לחיות בלעדיה, אין לי יותר אחים. רק היא. יש המון דברים שלא הספקנו לעשות ביחד, עם בעלים, עם ילדים. יש המון דברים שהייתי רוצה להגיד לה אבל אני לא יכולה. אנחנו רק מעודדים אותה. אני לא רוצה שהיא תרגיש שאין מחר. אני מאוד אופטימית אבל יש חשש, את הפחד שזה יכול לקרות. מה עליי לעשות, איך לדבר איתה? היא נסגרה לגמרי. פעם יכולנו לדבר על הכל, היום היא שותקת ולא מדברת עם אף אחד. רק שותקת ובוכה. כיצד אני יכולה להגיד לה שאני אוהבת אותה בלי שהיא תתחיל לבכות? עיזרו לי להתמודד בבקשה אורנית

לקריאה נוספת והעמקה
25/12/2004 | 15:50 | מאת:

הי אורנית, זה קשה כשיש קרוב משפחה שחולה בסרטן. הרבה דברים משתנים בגלל ההתמודדות עם המחלה. והחשש מהמוות מובן בהחלט ומעסיק מאוד. למה את מרגישה שאת לא יכולה לומר לה דברים? תגידי לה שאת אוהבת אותה, גם אם זה יגרום לה לבכות. אם יש משהו שמחזק אנשים שחולים, זו הידיעה שאוהבים אותם ושמוכנים להיות איתם לאורך כל הדרך, בטוב וברע. אחותך מקבל עזרה מקצועית כלשהי? ידוע לי, שברוב במחלקות האונקולוגיות יש עובדות סוציאליות שנמצאות שם בשביל לתמוך בחולים ובבני המשפחה. אולי תפנו שתיכן ביחד לעובדת הסוציאלית של המחלקה? זה יכול לתת לך כלים טובים יותר לעזור לאחותך, ולה זה ייתן מקום שבו היא יכולה לדבר על כל מה שמפריע לה. הרה.

26/12/2004 | 23:58 | מאת: אורנית

שלום! עוד לפני שקראתי את ההודעות שלכם, לא החזקתי מעמד ודיברתי עם אחותי. היא התאשפזה לטיפול ארוך, היה לה נורא קשה לעזוב את הבית. כולנו בכינו. והיא זאת שהתחילה לדבר איתי. אמרה שאוהבת אותי, שלא ארגיש רע אם לא בא לה לדבר איתי. ושאדאג לילדים שלה. אני לא יכולה לכתוב יותר

26/12/2004 | 11:56 | מאת: דולב

אורנית יקירה אין דרך טובה או נכונה לאמר את מה שעל ליבך. אחותך נמצאת במצב (כפי הנראה) שכל דבר שיגידו לה ירגש אותה או ילחיץ אותה והיא עלולה לבכות, וזה מובן. אני מסכימה עם הרה, עליך פשוט לבוא ולאמר את הדברים אני בטוחה שהיא תעריך את זה ותשמח לדעת מה את מרגישה. אחותך נמצאת במצב מאוד קשה פיסית ונפשית זו כנראה הסיבה שהיא נסגרה, היא בטוחה שאף אחד לא מבין מה עובר עליה ולא יכול להבין את מצבה, אבל גם את וגם היא צריכות לדבר כדי להרגיש יותר טוב, תני לה להרגיש שאת מבינה אותה ושלא תחשוב שאת מרחמת עליה, זה קשה לדבר על הדברים האלה, אבל אתן צריכות לדבר גם על החששות שלכן (אני בטוחה שלאחותך יש הרבה חששות ואולי היא בעצמה לא רוצה להלחיץ אותכם, המשפחה) דבר נוסף: לבכות זה דבר טוב, זה עוזר לשחרר מתחים ואם אחותך תבכה, אז היא תבכה זה רק יכול לעזור. בהצלחה ורפואה שלימה מחזיקה לכן אצבעות