איך עוזרים לילד בגיל 10 להיות מקובל בכיתה ובכלל בי

בני בן 10 ולאחרונה מתלונן על קשיים חברתיים בכיתתו. הוא מרגיש שכל התלמידים בכיתתו מתעלמים ממנו.הוא גם מנסה להתחבר עם ילדים מכיתות אחרות אך נתקל באותה תופעה.אני נוכחתי בכמה מצבים שראיתי שילדים אכן לא נענו לפניה שלו, רק שהבחינו בי , הם התייחסו אליו. בעבר היו לו קשיי שפה ולכן אנו נאלצנו לפנות לקלינאית תקשורת ולריפוי בעיסוק. הטיפולים בהחלט עזרו לו. לדעתי צורת ההתבטאות שלו אינה מספיק מתוחכמת לגילו והוא פונה בצורה ישירה מדי לסובבים אותו. אשמח מאוד לקבל יעוץ ותגובה .

שני, ילדים יכולים להיות אכזריים מאוד... עדיין אין להם את היכולת (שיש לרוב המבוגרים) לקבל ילדים אחרים כפי שהם, והישירות של בנך נתפסת בעיניהם כמשהו שונה. כדאי לערב את המחנכת שלו ואת היועצת של בי"ס; שיחה כללית עם כל התלמידים בכיתה שלו (או בשכבה) יכולה להועיל. מה גם, שכדאי שיהיה איזשהו גורם בבי"ס שיהיה מודע לקשיים החברתיים של בנך, משום שלעתים קשיים אלה יכולים להוביל לירידה בלימודים, חוסר חשק ללכת לבי"ס ועוד, וחבל שזה יפגע בו בנוסף לפגיעה החברתית. ועוד הצעה - תפני לאחד מהפורומים הנוספים כדי לקבל עצה מאיש מקצוע; הרעיונות שלהם באים ממקום שונה לחלוטין, וייתכן ותרוויחי עצות/רעיונות נוספים ומועילים. הרה.

'מקומנו בחברה' זה חלק מהישרדות שלנו. בני האדם הם יצורים חברתיים, וללא חברה קשה מאוד לשרוד. לכן הערנות שלך וחיפוש פתרונות חשובים ביותר. הצעותיה של הרה נראות לי מצויינות, ובנוסף נראה לי חשוב לבדוק את צורת היחסים שלו עם בני משפחה / שכנים. האם איתם הוא מסתדר טוב יותר ? האם עם מבוגרים קל לו יותר ? איך הוא תופס את עצמו ? ככול שהתמונה תהיה בהירה יורת, ניתן יהיה להגיע לשורש הבעיה, האם זה באמת רק עניין של שפה, ואולי דברים נוספים. בכל מקרה ככול שעובר הזמן, בדרך כלל לצערי התופעות מחמירות, כי החוויה של הדחוי מעמיקה ויוצרת בעיות נוספות, במידה והמחנכת והיועצת של בית הספר יוכלו לעזור, זה יהיה נהדר,ולא רצוי לפנות לגורמים מקצועיים נוספים בהצלחה א