הרה מתוקה : כעס על רופאת משפחה ,תיסכול ,דיכי קל ו

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

03/07/2004 | 19:53 | מאת: עלמה

הלכתי למיון בלי טופס 17 רופאת המשפחה רק אישרה חלקית את ההוצאות (עליי לשלם שליש )אני עדיין לא במייטבי .כאשר שיתפתי את הוריי הם מאד כעסו על רופאת המשפחה ואמרו לי שיש לי עסק עם רופאת משפחה עויינת והמליצו לי לעבור מרפאה מכיוון שהיא מנהלת המרפאה וטענו שדווקא עכשיו אני צריכה לעבור כי אני לא מקבלת את הטיפול המתאים וגם שהרופא היתה צריכה לשאת בכל ההוצאות של חדר מיון ללא השתתפות מצידי ( למעשה ,הכסף ייצא מהורי כיוון שלא עבדתי ויש לי מלא הוצאות מעל להכנסותי ) . אני עצובה ומבולבלת לגבי הנידון אף פעם לא תיארתי לעצמי שאכנס לבלגן כזה .אני לא שונאת אותה וגם לא בטוחה שאני רוצה לעבור למרפאה מרוחקת ! למרות שבמחשבה לאחור זה דיי מעליב שרופאה תגיד לי "תתחילי לחיות "(אולי אני צריכה לשוב אליה ולשאול אותה למה היא בדיוק התכוונה ?)בעיקר בגלל שהיא לא יודעת הרי שום דבר על החיים שלי (שהם בדרך כלל "עליזים "במלא מובן המילה !) ! ועוד אני אמרתי לה תודה על כך בייחוד על זה שאישרה חלקית את הוצאת החדר מיון .היא גם המליצה לי לעשות "שיאצו " אמבטיות חמות ולשתות חלב חם אלו כמובן דברים יפים כשלעצמם ונעם לי מעט שהיא המליצה על זה ומייד גם קניתי ספר על שיאצו ,אבל הם לא במיוחד עוזרים לי כרגע .בכל אופן הם גם לא מזיקים :) אשמח גם לקבל עצות מהאחרים למרות שפניתי להרה בתודה מראש, עלמה

לקריאה נוספת והעמקה
03/07/2004 | 22:42 | מאת:

אני לא מכירה את כל החוקים והתקנות של קופות החולים למיניהן (ותאמיני לי, בכל פעם שאני צריכה לברר משהו לגבי החזרים זה עולה הרבה דם ויזע...). עד כמה שידוע לי, כל מקרה נבחן לגופו, כאשר אחוז ההחזר משתנה. יש מקרים בהם לא מקבלים כלום, ובמקרים אחרים (לרוב מקרי חירום, שבהם אין זמן להתעסק עם טופס 17, מקבלים החזר מלא). אני לא כל-כך מבינה מה מכעיס את ההורים שלך; העובדה שההחזר הכספי יצא מהכיס שלהם? זו נראית לי סיבה קטנה יחסית לדרישה שלהם שתעברי מרפאה (אם כי, ייתכן ועבורם זו באמתהוצאה גדולה, לא יודעת). ברגע שיהיה לך קצת יותר כסף, תחזירי להם את הסכום הזה. תציגי להם את זה בתור הלוואה, ולא "מתנה". הרופאה ו/או המרפאה לא חייבות לשאת בכל התשלום, מכיוון שיש חוקים בנושא. אפשר לפנות למנהל המרפאה, ולבקש לראות את החוקים האלה. יותר מזה - תבקשי שישכפלו לך את הדפים הרלוונטיים ותראי את זה להורייך. אני מבינה שמה שהרופאה אמרה לך ("תתחילי לחיות") מטריד אותך... מה עמד מאחורי המילים שלה? רק היא יודעת. היא יודעת עלייך רק את הדברים שאת אומרת לה. אולי מתוך דברייך היא הבינה (גם אם לא התכוונת לכך) ש"אין לך חיים". זו אמירה לא נעימה בכלל. אני מוכנה לקבל אותה רק מאנשים שמכירים אותי היטב, ורק בהקשרים מסויימים. אחרת אני מבררת מה הקטע. העלית בעצמך את השאלה אם לחזור אליה ולשאול אותה למה היא אמרה את זה. מה דעתך? התשובה שלה (מה שלא תהיה) תספק אותך? הדברים שהיא המליצה לך לעשות בהחלט יכולים להיות מרגיעים, אבל לא תמיד. הכל תלוי ברמת החרדה/מתח/ לחץ ובמה שגורם לכך. ולפעמים שווה לברר את זה כדי להשתחרר מזה קצת. שיהיה שבוע יותר רגוע ונעים.

03/07/2004 | 23:20 | מאת: עלמה

מה שהכעיס את ההורים שלי היא התחושה שהרופאת משפחה מקילה ראש במצבי ולא שולחת אותי למספיק בדיקות וגם לגבי ההשתתפות הכספית שלי אבל אספר להם על התעריפים השונים .יכול להיות שזה יעזור שאומר להם שיש לי עוד בדיקות השבוע .כשאני מסתכלת על תמונת המצב בכללותו אני חושבת שההורים שלי גם מבוגרים מידי וגם יש להם מספיק בעיות משלהם ועדיף בכלל לא לדווח להם יותר מידי ולעזוב אותם במנוחה,גם להם יש תקופה עמוסה שוחחתי עם קרוב משפחה היום וייתכן שמה שיש לי זה אכן תורשתי בא והולך מעצמו ובאמת קשור למתח (בלי הבחנה אם זה מתח חיובי או שלילי , לצערי) לא שיתפתי את הורי בכך עדיין, התופעה דילגה עליהם ומוטב כך !בכל אופן טוב שאני מודעת לחולשה הזאת שלי ואדאג לקחת את הויטמינים שלי ולהיות יותר מודעת לגבולות היכולת שלי - ידעתי שאני עייפה ושאני זקוקה למנוחה אך לא ידעתי שאני עוברת איזה גבול . התשובה של הרופאה של למה היא אמרה כך לא מעניינת אותי במיוחד - נראה לי שהיא התכוונה לעקוץ אותי ממילא(ברוח טובה ) ,אז אני מעדיפה להניח לזה -ולראות אותה או לשמוע ממנה כמה שפחות . ( לא הייתי מגלה לה שאני בארון ושאני עושה חיים כיפיים ) תודה לך על התמיכה נ.ב. אני זו שהאקסית שלה היתה פסיכולוגית .אבל יש לי בת-זוג עכשיו והיא ממש מלאכית . ותודה רבה על התמיכה ,עלמה