בדידות
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
שלום לכם, חדשה כאן. אני בת 38. מעולם לא היה לי קשר זוגי ואני כמהה לכזה. רק בשנתיים האחרונות אני מנסה להכיר ולא מצליחה בכלל להגיע למפגשים, נשללת על הסף באתרים השונים מול שפע הצעירות והחטובות. הפסקתי טיפול פסיכולוגי כי אני לא מוצאת בו טעם. יצרתי קשר עם בחור מהאינטרנט והפכנו לידידים, התאהבתי בו אך הוא לא בי והיום אני גם מנתקת את הקשר איתו כי זה מכאיב לי מדי. מרגישה בודדה נורא, דחויה נורא. לא רואה דרך מוצא מהבדידות האיומה הזו, כאילו נשים מעל גיל מסויים יכולות לפרוש ממרוץ החיפוש אחר בן זוג כי אין להן סיכוי , וצריכות ללמד את עצמן לחיות בבדידות "לא עצובה". אני כבר אדישה לכל הקלישאות, גם לאלו של הפסיכולוגים. איזה עולם נפלא!!!
חח אהבתי את שכתבת טוב אז אני אחסוך ממך וממני קלישאות ומילות עידוד רק אומר שהפורום כאן הוא מעין חוויה מתקנת לאדם הבודד ועוד אוסיף ואומר שכל האנשים הרבים שכאן כל הזמן יהיו לך כ כלי לפיתוח מיומניות חברתיות :-) תגידי איפה היית כל השנים ? ולמה רק בשנתיים האחרונות התעוררת לך ? ד"ש לכל יושבי העולם הנפלא הזה .
ראשית אני מאמינה בגורל, כך שאני יודעת שעוד תמצאי בן זוג אבל זה תלוי רק בך, האם ניסית באמת להבין (אני יודעת שטיפולים פסיכולוגים אמורים להוביל אותנו לשם) למה את מרגישה כל כך בודדה והאם את באמת רוצה להכיר או שחוששת ולכן משדרת את ההיפך, אני לא מכירה אותך אבל אני חושבת שאם הדימוי העצמי שלך יתחזק ותרגישי טוב עם עצמך ועם המראה החיצוני שלך, תשדרי את הבטחון החוצה וזה מה שחשוב, מה שאת מרגישה ומשדרת ובינתיים אנחנו פה עבורך
ששששש אל תגלי לאף אחד, שתדעי לך, הגברים הם לא משהו , את בטוחה שאת רוצה קשר עם אחד מהם ? הם הפכפכים, הם בוגדניים, הם אנוכיים, הם קטנוניים, עם המון דרישות, המון השקעה, המון אכזבה. למה לך ? ובכל זאת, אם נעזוב לרגע את ההומור, שמעתי שאכן יש בעיה רצינית למציאת גבר פנוי. אבל צריך יותר מאשר אינטרנט. יש המון דרכים להכיר גברים, וצריך להשקיע בענין. את יוצאת למקומות בילוי ? קורסים ? עבודה ? ספרי קצת על עצמך . איזה גבר היית רוצה ? מה התכונות שהיית מחפשת אצל גבר ? בתקוה שהאביר על הסוס הלבן בא יבוא בקרוב, אחתום בברכה נאמנה, שיהיה לך רק טוב, יום טוב.
אז יאללה - בלי קלישאות: 1. תעזבי אותך מהיכרויות באינטרנט. 70% ממה שאנשים כותבים שם על עצמם זה בולשיט (בלי להעליב את ה - 30% ההוגנים). 2. הדרך הכי טובה, אם כי לאו דווקא הכי קלה, לפרוץ את מעגל הבדידות היא... לצאת מהבית! לא ציינת אם את עובדת, למשל. אני מאמינה, שבבדידות יש טווח נרחב של בחירה. 3. נשים בגיל הזהב מתחילות פרק חיים שני עם בן-זוג חדש; אז את, בגילך, לא יכולה? את לא צריכה "ללמד את עצמך לחיות בבדידות"; מה פתאום? מה יש בבדידות שמכאיב כ"כ, אבל עדיין עדיף על דברים אחרים? הרגל? אחרי 38 שנה קשה לעשות השכמה ו"לפרוץ" אל העולם. קשה, אבל לא בלתי אפשרי.
תודה לכולכם. אני עובדת, בוגרת תואר ראשון ולימודי תעודה. לא ניסיתי להכיר עד לפני שנתיים כי אני ביישנית וגם מלאה מאוד (למרות שיש לי פנים נאות) ומאוד פחדתי מתגובות דחייה של גברים, ובכלל לקח לי זמן להבין שדברים לא קורים מעצמם אלא יש ליזום. והיום, כשאני מנסה ליזום ופונה לגברים באינטרנט, איני זוכה אפילו לתגובה.אין לי ערוצים אחרים להכיר ונכון, אני קצת בררנית, אני מחפשת גבר אינטליגנטי, ובעל מראה סביר בעיני, למרות שבאמת חשובה לי אישיות רגישה, ואני יודעת שאני מרחמת על עצמי, אבל באמת קשה לי, ובייחוד עכשיו, כשמצאתי מישהו שמאוד דומה לי, ביישן ובעל יכולת הכלה (הוא פסיכולוג במקצועו), גבר בשנות הארבעים לחייו שבשל ביישנותו גם הוא לא התנסה כמעט במערכות יחסים, שאינו שופט אותי על חוסר נסיוני - הוא אינו רוצה בי אלא כידידה. הוא כל הזמן אומר שהוא לא יחיד במינו אבל אני מרגישה שלמרות מגרעותיו, יש בינינו משהו מאוד ייחודי, שלא סתם נפגשנו, וקשה לי להאמין שאי פעם אמצא מישהו דומה לו או מישהו בכלל. למעשה, איני זוכרת יום אחד בחיי שלא הייתי מיואשת, כאילו תמיד ידעתי שאשאר לבד...
נסי לדבר איתי אי סי קיו 288-986-955
