שמתם לב ש..

שמאז שהרה הפכה למנהלת הפורום, כולם נסו על נפשם והעיר הפכה להיות נטושה? איפה מיכל איפה? :-) בצחוק וקצת באמת

ערב טוב לך ניר מה שכתבת קצת מעליב...לא?

בואי נאמר, שיש אנשים שמסתגלים לאט יותר לשינויים מאשר אחרים. ואת יודעת, גם להרגל יש מילה חזקה... וגם... נכנס לפורום קצת דם חדש (מאיים, אה?) אבל די.. זה עם חיוך. קצת הומור לא מזיק. ברצינות? טוב, נו, אולי קצת... זה לא מעליב (אם היתה כוונה כזו או לא, רק ניר יודע). ולמיטב זכרוני, כשמיכל ניהלה את הפורום (ועשתה עבודה מצויינת, בשיא הרצינות) היתה פה קבוצה מאוד מסויימת של אנשים - בלי הרבה גיוון. אז זה היה בסדר, אז גם עכשיו זה בסדר. מיום שהפורום הזה נוסד, אנשים באו והלכו וחזרו מרצונם החופשי. אני לא אזרוק אף-אחד ולא אכריח אף-אחד להצטרף ו/או להישאר. ואם מיכל היא זו שממגנטת לכאן את החבר'ה של ניר, אז עם כל הכבוד, אני לא מיכל. לא מתיימרת להיות מיכל, ולא צריכה להיות כמוה - כי היא זו היא ואני זו אני, לטוב ולרע (ואם אני ה"רעה" זה בסדר - אני רגילה לזה).

צר לי על כי הפחדתי את כולם... בעיקר אותך, כי כתבת "כולם" אבל גם אתה נעלמת. מציעה שתגיש למיכל תלונה בכתב - באיזו חוצפה היא העזה ללדת ולנטוש אתכם? לטעמי בחרדות נטישה אפשר לטפל, רק שזה באמת לא הפורום המתאים. אגב, העיר נראית לי שוקקת חיים, רק בדרך אחרת - נפתחו רחובות חדשים. אולי יותר נכון לכתוב - סמטאות. אתה יודע, אני חושבת שהבעיה האמיתית נמצאת בנקודה מאוד חשובה... מה בעצם קורה בפורום? האם רצינות ונושאים "כבדים" מעיקים על חלק מן האנשים? כי היה פה סוג של קלות דעת (מבורכת מאוד, זה לא פסול ואף נחוץ מאוד), בלי "חומרים כבדים". מה בעצם הציפיה של חברי הפורום מהפורום? אולי אם אדע, אוכל להשתדל יותר... חוץ מלהשתנות... זה יהיה פרוייקט מורכב מאוד. הרבה יותר מורכב מפאזל של 2,000 חלקים. אשאיר לך את ההבחנה (ואני יודעת שאתה מוצלח בזה, בשיא הרצינות) שבין הרצינות, הסרקסטיות והצחוק... :-)))

אז לפעמים הומה ולפעמים יותר ריק... העיקר שהלב עדיין פועם, לא? ודרך אגב, אפשר לסבול גם שתיקות בין המילים.. זה בסדר.. שקט זה דבר מבורך... אז שתהייה שבת שלום עם דגש על השלום.. בינינו לבינם, בינינו לבין עצמנו.. וגם כאן.