זוגיות

שלום לאחותי יש בן החי בחו"ל. יש לו חברה תיאלנדית מזה 4 שנים. הבן אומר שהוא אוהב את חברתו, טוב לו, וכללית הוא לא אוהב את החיים בארץ. שאלתי- אחותי מאאאאאד מאוכזבת מהעניין שלבנה יש קשר עם תיאלנדית.היא לוקחת את זה ממש קשה. אני אומרת לה שהיא צריכה לשמוח שלבנה יש ספור אהבה.שטוב לו.היא רואה את זה גם במבט לעתיד- ילדים שהם חצי-חצי ולדעתה זה יהיה ניתוק הדרגתי מהמשפחה. מלבד המרחק (שבכל מקרה הוא לא רוצה לחיות בארץ), אני לא רואה בעיה, ובאמת להיפך. הם אוהבים. האם היא צודקת?איך ניתן לעזור לה בכל מקרה לקבל את זה ברוח קצת יותר חיובית. גם לבן לא נעים שהיא כל כך מתנגדת לקשר ולוקחת את זה כאילו קרה קרה משהו רע. מה דעתך? תודה מראש.

לימור, אי-אפשר לשפוט את אחותך במובן של צודקת/לא צודקת - ככה היא מרגישה. אם הבן שומר על קשר אם המשפחה, אז לא התאילנדית תגרום לו לנתק את הקשר. אם, בעצם, המרחק הוא הבעיה, הרי שגם אם הוא יתחתן עם יהודיה הוא לא מתכוון לחזור לארץ. את צודקת במה שאת אומרת לה - היא, כאמא, צריכה להיות מאושרת שלבן שלה טוב, ושהוא מצא מישהי שהוא אוהב. אולי, אם אחרי 4 שנים הם יחליטו למסד את הקשר, אחותך תבין שזה רציני ותצטרך לשקול מחדש את האנטי שלה. אולי מבחינתה, עד שזה לא רשמי, יש סיכוי שהם יפרדו. HERA.