שניה של רצינות
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
היי אני חייבת רעיונות/עזרה. אני אישה שבדרך כלל אופטימית ושמחה למרות שהחיים לא חייכו אליי במיוחד, לפני מס' חודשים איבדתי קרובת משפחה ומאז אני לא מצליחה לחזור לעצמי, אני עצובה רגישה ועצבנית למרות שכלפי חוץ אני משדרת "הכל כרגיל", אני מרגישה שאני זאת לא אני. מה עושים? אלטרנטיבה טיפולית לא באה בחשבון מחוסר זמן ומוטיבציה. תודה
צר לי לשמוע שאיבדת קרובה. לא קל לאבד אדם קרוב. עם זאת מדוע שלא תזרמי עם עצמך? תני לעצמך את הזמן להתאושש בהבנה...... ואם את רואה שהדבר משפיע יותר מידי ומקשה עליך את התפקוד היום יומי אז......לצערי אני חושבת שתזדקקי למשהו מקצועי שידריך אותך איך להמשיך ולפעול. זה לא אומר שאת צריכה טיפול אבל כן אפשר לקיים כמה פגישות כדי להתייעץ. בהצלחה. טופזינקה
היי טופז בחיי היומיום אני מתפקדת רגיל, עושה כל מה שצריך כולל זמן איכות עם הבעל והילדה, אבל בתוכי אני עצובה עד מאוד,ומרבה לבכות כשאני לבדי, אני לא מצליחה להביא את עצמי לכדי ללכת לטיפול. תודה אחת.
הי, אני משתתפת בצערך. האבל הוא תהליך ארוך וממושך שיש לעבד אותו ולא להתעלם ממנו וכל אחד , על פי אישיותו, מתמודד איתו אחרת. את אומרת שאלטרנטיבה טיפולית לא באה בחשבון בגלל חוסר זמן... זאת אומרת שיש לך זמן אבל לדברים אחרים....? זאת אומרת שהטיפול בעצמך הוא לא בסדר העדיפויות שלך מה שגורם לך להיות רגישה ועצבנית....? ועכשיו - האם את רוצה להיות יותר אופטימית, שלווה ומאושרת? אם כך, שימי את עצמך בראש סדר העדיפויות ויהי מה! לטיפול בעצמך יכולות להיות מגוון אפשרויות ולאו דווקא הטיפול הפסיכולוגי הרגיל. ישנן קבוצות תמיכה, סדנאות שונות, אפילו רוחניות, חפשי מה מתאים לך ואל תזניחי את עצמך כי סופו של מטען בטן להתפוצץ. בהצלחה, מיכל.
היי מיכל מה שגורם לי לעצבנות ורגישות זה המצב הכללי/הנפשי שבו אני נמצאת, אני יודעת שטיפול היה עוזר לי, אבל אין לי מספיק כוח לקום ולדאוג לעצמי, האנרגיות שבי מספיקות רק כדי לטפל בשאר הדברים שמכורח הנסיבות אני חייבת לבצע אותן. תודה אחת
הי, אם כבר הגעת עד כאן זה אומר, לדעתי, שאת בשלה לקבלת עזרה ותמיכה, זה הצעד הראשון.. אל תחשבי על טיפול כעל משהו ענק שדורש כוחות על-טבעיים. תתייחסי לכל פרט קטן בנפרד ותתמודדי איתו, למשל: תשאלי את עצמך מהי התמיכה שמתאימה לך ( סתם דוגמה: טיפול אלטרנטיבי כמו שיאצו). תבררי היכן ניתן למצוא תמיכה שכזו. תתקשרי לקבוע פגישה. תגיעי לפגישה הראשונה. וככה הדברים יתחילו להתקדם מעצמם. כל פעם צעד אחד, כל יום שינוי קטנטן ולבסוף - התקדמות. איך שתתחילי לטפל בעניין כבר יהיה לך יותר טוב זאת רק ה"התנעה" שקשה, ההמשך יותר קל. תנסי.
