כך חולפת לה תהילת עולם...

ולא נותר דבר מאחור מלבד כמה מאובנים; שרידים של זכרון, שהולכים ונמוגים כמו השקיעה האחרונה על היבשת האבודה. הייתי פה פעם?

you know me כתב/ה: > > עליתי על המסלול שיוביל אותי > לכל המקומות האסורים... > הדרך תוביל עכשיו - לא אני. > מסע ברכבת שדים... > טיול למחוזות אפלים... > יש לי כרטיס לכיוון אחד. > פעמוני אזעקה צווחים בלי סוף, > אך קולם אינו מגיע אליי... > לא עוד. > > ולא נותר דבר מאחור מלבד כמה מאובנים; > שרידים של זכרון, > שהולכים ונמוגים כמו השקיעה האחרונה > על היבשת האבודה. > הייתי פה פעם? > שלום לאלמוני/ת המציאות לא שחורה כפי שאת/ה כותב/ת מה עשית לשפר את המצב ? פנית לרופא ? את/ה פונה לאינטרנט כי את/ה יודע שאת/ה במצוקה וצועק/ת הצילו רוצה ייעוץ מבעלי ניסיון ? את/ה לא הראשון/נה האחרון/נה שמכירים את התחושות האלה

המציאות הרבה יותר שחורה מכפי שניתן לראות... או להרגיש. הרופא היחיד הוא Dr. Death, כי הוא לא מבטיח ניסים. ואיך תוכל להחזיר את מה שאיננו?