שלומי

אני כותבת לך אחרי מריבה מרה (עם אמא שלי הפעם) נשמה טובה לחששה לה שיש לי ידיד מבני דודינו - שפגשתי דרך העבודה, אגב היא נלחצה והמשפט הבא היה כמובן "וברור שאני אספר לאבא" ואז יצא כמו ביוב כל העסק של האינטרנט (והגברים) ומה שאני עושה ולא עושה עם הזמן שלי ומה יכולתי לעשות...בלה בלה בלה אז כבר הכנתי תוכנית מיטה מוצעת בכמה מקומות - שם יקלטו אותי אותי אם לא תהיה ברירה.... בקשר לרב מבית הכנסת...אין לנו אחד כזה אבא שלי טוען שהרב שהוא הולך אליו אמר לו אז לסלק את אחותי מהבית...הרב טוען שהוא אמר לו "תקיא את זה או תבלע את זה אבל אל תשאיר באוויר". הגיוני, לא? טוען שרב אחר (ממשפחת אבוחצירא) אמר לו שחתונה לא תתקיים הרב טוען שהוא לא אמר דבר כזה כי הוא שמע רק צד אחד (של אבא שלי) והוא לא יכול לקבוע דברים שכאלה. אז אני שואלת אותך... אם היו לי מיליון שקל הייתי יורדת מייד לים המלח לכמה ימים לחשוב ואחר כך שוכרת דירה ומחפשת עבודה איך זה נשמע לך?

מה הכוונה "מיטה מוצעת בכמה מקומות " ???? זה לא נשמע כל כך נחמד. ת'אמת. זה נכון שאת במצב לא נעים. נכנסים לך לנשמה , לא מבינים את הראש שלך. לא נותנים לך חופש ומרחב ואויר לנשימה. אבל, אני חושב, שתמיד תמיד , עדיף להתמודד עם דברים ולא לברוח מהם. אבא ואמא נשארים כאלו לכל החיים. ההורים שלך לא יסכימו לממן לך מגורים עם שותפה או שניים שגם הן דתיות בשכונה נורמלית ? ומה לגבי מציאת עבודה בשטח ההדרכה ? שם יש אפשרויות של מגורים וכך יש לך גם עבודה וגם מקום לגור ? נדלקת על ים המלח , הא ? ומה יקרה אם תגידי לאבא שלך: אבא, ניסיתי את הכל אתך , עכשיו אין לי ברירה אלא לעזוב את הבית. אז או שתעזבו אותי ותתנו לי קצת חופש , או שאני הולכת ועוזבת את הבית! מה הוא יגיד ?

ליבי, בוקר טוב , מה הכוונה מבני דודנו ? ערבי ? ים

כן.