מ י כ ל- לא שכחתי אותך...
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
בוקר טוב מיכל שלא תחשבי שלא חשבתי עלייך... הפכתי והפכתי , התווכחתי עם עצמי, ולבסוף הגעתי למסקנה שמאוד ייתכן שכדאי לך לשקול את הדבר הבא: קחי זמן, כשבאמת שקט לך מסביב... כתבי מכתב ישר מהבטן התחתונה... במכתב הזה- תעלי ה-כ-ל....אבל אני מתכוונת ל-ה-כ-ל!!..מין השתלשלות של מאורעות.. אני מבטיחה לך שהמכתב הזה(שבטח יהיה בן מספר דפים רב...) ייקרא בשקיקה על ידי המפונקת ובעלה...לא פעם, לא פעמיים... ידוע שלמילה הכתובה יש כוח רב מאוד. ראשית- היא מתועדת, היא חזקה ואפשר לקרוא בה המון, ואת- תגיעי לזיכוך נפש בזכות תוכן הדברים, שרצוי שייכתב כמעט "בלי חשבון".. מיכל- אינני מתכוונת למכתב בסגנון של "חיסול חשבונות"... אני מתכוונת למכתב ,שיקל עליך לפרוק מעצמך את כל הנושא הזה, יעביר את המסר , ייגרום לצד השני לדוש ולנתח את הדברים בינו לבין עצמו.... והכי חשוב- ימנע ממך עימות חזיתי ויזואלי....שהוא דבר מביך כשלעצמו....וייתכן שאיננו נחוץ בשלב בו הכעסים שלך כל כך גבוהים. תראי- מכתב כותב בן אדם שאכפת לו- וכפי שהתרשמתי- אכן אכפת לך, אני מניחה שתעצומות הנפש הדרושות להעלות על הכתב דברים כל כך כואבים, דורשים גם מהצד השני תעצומות נפש כדי להתמודד עם מה שרואות עיניו....ואם הוא בן אדם- תהיה תגובה. השורה האחרונה של המכתב שלך צריכה לכלול בקשה כנה לפגישה ברביעייה. מה יש לך להפסיד? מה דעתך?. ש נ ה ב
הי נראה לי מאוד :) איך לא חשבתי על זה קודם? הבעיה שהם כל כך לא בעניין של לקרוא ולדבר ושיחות נפש, שאני לא יודעת אם זה בכלל יעניין אותם או אם בכלל יתאמצו לכתוב לי תגובה. ועוד לאחר השיחה האחרונה בה הם הסכימו להיפגש רק עם בעלי... הם פשוט מפחדים מהתמודדות איתי, כמו שאמרת, התמודדות ויזואלית היא לא נעימה. אז לאחר כל השתלשלות העניינים אני תוהה אם הם בכלל שווים את המאמץ... המון תודה, יש לך חכמת חיים מופלאה, מיכל.
מה שתחליטי. העיקר שתרד לך כבר הלבנה מהלב. ש נ ה ב
