בוקר טוב אנשים...ל"ת

בוקר קשה מאד. עד כמה אנחנו מסוגלים לעכל עוד ועוד בשורות איוב ? עד כמה אפשר להשאר שפויים ? יש המון שאלות, ואין תשובות. ושאלת השאלות היא, הלנצח יאכל חרב ? מה הפיתרון למצב המטורף הזה ? איך עושים לזה סוף ? התחושות נורא קשות. התשובה היחידה העולה במוחי היא , אחדותינו. אנחנו הנמצאים כולנו באותה הסירה, חייבים לפתח רגישות יתר , זה לזה, סובלנות, אהבה פתיחות, ועוד פעם סובלנות. למול אויבים צמאי דם , אכזריים ומפלצתיים שכאלה, אנחנו חייבים להרבות באחדות ובאהבת ישראל. רוצים לדבר על זה ?

אין לי מה להוסיף. אולי גדר הפרדה?

לנו להתעסק בפוליטיקה תחום שתקוע במקום ממילא.. לא מבינה ולא בא לי להבין אמש כתבתי לפינת השלולית בזה אני כן מבינה באכזבות מהסוג הזה...