לקח לי קצת זמן.

להבין ולהפנים, שלא "אבא שלי", הוא זה שקבור בבית העלמין בהרצליה, אלא מה שרק זיהיתי והכרתי, כ"צורתו" של אבא שלי, מבחינה "הנדסית" ביולוגית. מה שהיה אבא שלי, היה בעצם המוח, שפעל, באותו הגוף, כל עוד התבצעה שם פעילות חשמלית/נוירונית, שאיפשרה שם, מחשבה, דיבור, וכד'. והרי המוח הזה אינו קיים עוד, ולכן, אין לי אבא, ומה שנמצא בבית הקברות בהרצליה, זה לא אבא שלי, אלא שרידים ביולוגיים בלבד, ושללא המוח שפעל בגוף ההוא, היו יכולים להיות שרידים של כל יצור חי אחר. ולכן, כיום, השרידים שקבורים שם, הם ככל השרידים האחרים בעולם, של כל מה שהיה חי אי פעם, ומת.

עכשיו השעה 4:25, ואני צופה בערוץ 1, בקונצרט חזנות של מקהלת "יובל". אני רואה את אבא שלי שם, שעומד, כמו תמיד, בשורה הראשונה, באמצע,ואני מביט בידיו שאוחזות את קלסר התווים, ורואה את טבעת הנישואין שלו, על אצבע יד ימינו. הטבעת הזו, נמצאת על אצבע ידי הימנית, מאז שאבא הובא לחדר המיון, ושהורידו ממנו את הבגדים, וכל האביזרים האחרים, כמו שעון ומשקפיים. בתחילה, ענדתי את הטבעת, בכדי שלא תאבד בין יתר האביזרים השונים, שהיו בשקית אחת. אבל, מאז בעצם, הטבעת הזו נמצאת על אצבעי,ולפעמים, אני חושב, על כך, שהטבעת הזו, היתה על ידו, של מי שהחליף לי חיתולים, לפני 53 שנה, אבא. וליד אבא, מימינו, עומד הזמר, וחברו הטוב, מר ציטרין, שאמר את תפילת הקדיש, בהלווייה של אבא.

מעניין אותי איפה הנשמה נמצאת??? ומה קורה איתה??? כמובן נשמת אבי המנוח???

אז מה לדעתך, קורה לנשמה?

לאייל ועוגן היקרים!! ברור שיש נשמה מאות מחקרים הצביעו על כך ששקלו אדם בבית חולים לפני המוות (שישדעו שעומד למות) ולאחר שנשמתו פרחה שקלו שוב ומכל השקילות שנעשו הסתבר כי הגוף שקל פחות ב-3 גרם לכן הנשמה שוקלת 3 גרם. לידיעתכם אספר לכם שלפני בר מצווה של בני שיחיה עליתי לקבר אבי השתטחתי והזמנתי אותו לבר מצווה של נכדו, ואמרתי (כאשר יום קודם קראתי מאמר באינטרנט ש"אין דבר כזה נשמה וכאשר קוברים אדם ועומדים על הקבר על מנת לדבר עימו אנחנו מבזבזים אין זמננו ומדברים לאבן (שיש) וכל העניין שהנשמה שומעת לא נכון...") כאשר אני עומדת מעל קבר אבי המנוח הודעתי לו על בר המצווה היכן תתקיים ובאיזו שעה והודעתי לו שאף אחד ממשפחתה של אימי לא מתכוון לבו וזה לפחות 50 איש שלא יגיעו ביקשתי ממנו לקבל סימן על מנת לדעת אם יגיע ואם קיבל את הזמנתי ובנוסף עזרה בהבאת האורחים שלא מתכוונים להגיע לאירוע כי הם 50% מהאורחים, כמובן שכל זה עם דמעות על הקבר ואפילו איזור אחד מהאבן על הקבר התרטב מאוד, קמתי מעל הקבר ונסעתי לביתי, אף אחד חוץ מבעלי שיחיה שנוכח במקום לא ידע שעליתי לקבר להזמין את אבי וכל מה שביקשתי, למחרת בבוקר נסעתי לעבודה כרגיל (להזכיר שזה היה שלושה ימים לפני האירוע) שחזרתי בצהריים בשעה ארבע עם הילדים צילצל הטלפון בביתי, על הקו היתה אחותו הגדולה של אבי שהיא כיום בת 92 שתחיה עם דמעות סיםרה לי שהיא מחפשת אותי מהבוקר כי אתמול חלמה חלום על אבי בו שואל אותה האם מחר תלך לבר מצווה של הנכד שלו, והיא ענתה לו בחלום כי היא קשישה וחולנית ומאוד קשה לה להגיע מהמרכז לירושלים, אבי נזף בה וצעק עליה ואמר אין דבר כזה את הולכת ובנייך שיחיו הולכים גם ובתור האחות הגדולה בקשי מכולם שיגיעו וגם אני אהיה.... יותר קרוב מזה להאמין שיש דבר כזה נשמה, היום אני מאמינה בכל מאודי לכך שישנה נשמה והיא קיימת וכל הנפטרים רואים אוצנו מלמעלה ומקשיבים כל הזמן וכל עת למה שאנו עושים למענם. ישנה נשמה. מקווה שזה עוזר חכם להאמין כי גם אח של בעלי ניגש לקברו של אביו וביקש כי אימו כאש היתה חולה מאוד תבריא וביקש סימן לכך שבקשתו התקבלה ואף אחד מהאחים לא ידע שניגש לקבר אביו המנוח, למחרת בבוקר בני שיחיה בם החמש התעורר רץ לבעלי ואמר אבא סבא בא לי בחלום נתן לי שוקולד ואמר שסבתא תבריאץ יותר חזק מזה , אז ישנה נשמה.