עקמת הפין - סיפורו של מנותח

שלום לכולם, קודם כל אסביר את ההודעה. לפני שנה עברתי ניתוח לתיקון עקמת הפין (מולדת) והבטחתי שאחרי הכל אני ארשום את כל התהליך וכל מה שעברתי כדי שלאחרים במצבי ישפך יותר אור על הנושא מהזוית של המטופל. אני זוכר שכשאני בחרתי לעבור את הניתוח היו לי מיליון שאלות ומיליון תהיות ולא מצאתי תשובות אפילו לחצי מהן באינטרנט..מקווה שתוכלו להיעזר בזה.. הלכתי לאורולוג של קופת החולים שיפנה אותי להתייעצות בבית החולים, אחרי הפגישות בבית חולים התבקשתי להביא טופס התחייבות לניתוח מהקופה, שם התחילו הבעיות.. מסתבר שקופות החולים ממנות את הניתוח רק אם יש הפרעה בקיום יחסי מין כתוצאה מהעקמת ולא מטעמי אסתטיקה ..(תיזכרו את זה כשתלכו לאורולוג), אישית אני לא מבין את ההבדל אם אי אפשר לקיים יחסי מין מבעיה פיזיולוגית או מחסומים פסיכולוגים. בהתיעצות עם הרופא המנתח הוסבר כי איבר המין יתקצר..אצלי הקיצור לא היה משמעותי כי כך גם העקמת..הכל בהתאם לחומרת הזווית. הניתוח עצמו נחשב כניתוח קל ולא מסובך, הניתוח בהרדמה מלאה..חותכים את הפין באיזור הברית (חתך בסיבוב-קוטר) מתקנים את העקמת ע"י תפרים פנימיים ואז תופרים את החתך החיצוני - התעוררתי מההרדמה חבוש בכל איזור הפין ונשארתי בבית החולים לילה להשגחה. תקופת ההחלמה לא נעימה במיוחד..בימים הראשונים קיימים כאבים וקושי בתפקוד רגיל..בגדול הייתי מרותק למיטה..שורף במקלחת ובעיקר בזקפות לא רצוניות שמותחות את התפרים..עם הזמן הכל משתפר ומחלים..אחרי 3 שבועות הורידו לי את התפרים החיצוניים (אלה שלא נמסו לבד) ויכלתי לשוב לקיים יחסי מין..עם כאבים מציקים מדי פעם עד שגם זה עבר.. בהתחלה הצלקת היתה ורודה וברורה אבל היא הולכת ומתאחה עם צבע ומרקם העור..כיום שנה מהניתוח ועדיין רואים אותה אבל אני מאמין שזה עוד ישתפר (שנתיים עד להחלמה מוחלטת של הצלקת) אחרי שהכל עבר העצה היחידה שאני יכול לתת..תעשו! רק החרדות הפסיכולוגיות מסקס שוות לעשות את הניתוח..הכל משתנה..הביטחון בסקס גובר בהרבה! אני יודע שקיימת בושה ללכת לרופאים ובכלל לדבר ולטפל בנושא רגיש שכזה..אבל ביישנים לא מגיעים רחוק..אם זה משהו שמציק ברמה שאתם חושבים ובודקים הרבה זמן בקשר לניתוח פשוט תעשו! אם הייתי עובר את כל זה שוב? גם עוד 20 פעמים..החרטה היחידה שלי היא שלא עשיתי את זה בגיל 16. אם לפחות בנאדם אחד מצא את ההודעה הזאת תורמת..עשיתי את חלקי..בהצלחה לכולם.

הבעיה היא שלפעמים החשיפה מול אנשי צוות והניתוח דווקא באזור הזה פוגעים נפשית באדם אולי יותר מבחדרי המיטות אני בטוח שיש שם גם אחיות ולא נעים בין כה וכה להיות מאושפז עם ניתוח ותחבושות דווקא בפין לעיני מספר רב של מטפלים מספר ימים אם כל הכבוד לאהבה של הצוות המטפל. אז לא בטוח מה יותר פוגע פסיכולוגית באדם. אני מניח שאם מדובר בעקמת מאוד קשה גם אם אפשר לקיים יחסים,אז באמת קשה לחיות עם זה. עוד דבר צריך לראות גם מה הסיבה לעקמת והאם אפשר למנוע אותה נגיד בגיל ההתבגרות, האם למשל ברית שנעשה לא נכון מעלה את הסיכוי לעקמת?, האם מגע מיני לא נכון בזמן גיל ההתבגרות גורם לזה? האם לחיצה על האיבר(טראומה) גורמת לכך?

היי יוסי, האם יש אפשרות ליצור איתך קשר איכשהו לצורך התייעצות?? יעזור לי מאוד. תודה

חשוב להראות את הצד השלילי של הסיפור ( בתור מי שעבר את הניתוח ) בכל ניתוח יש סיכון והסטטיסטיקה לא 100 אחוז של הצלחה. ניתוח עושים כשהמצב הפיסי הוא ממש בעייתי ולא בגלל הרגשה נפשית כתוצאה מהבטחון שנפגע מהקטע האסטטי. התפרים עלוליפ לבלוט בשלב מסויים וגם העקמת יכולה לחזור ואז המצב אסטטי נהיה גרוע יותר. חייבים לשמוע כמה חוות דעת לפני הניתוח ולא לרוץ ישר לניתוח שרופא אחד ממליץ. במקרה שלי אף אחד לא הסביר לי כלום כשהייתי נער והפנו אותי לניתוח, לא על תופעות ההמשך שעלולות לצוץ ולא על הקיצור הפוטנציאלי שזה גם כשלעצמו מוריד את הבטחון.

עמי אשמח אם תוכל לפרט את תופעות הלוואי וסטטיסטיקות הצלחה, אני אמא לתאומים קטנטנים והמליצו לי לעשות להם את הניתוח (הם תאומים זהים ולשניהם יש עקמת) תודה מראש

שלום לך, קודם כל, כל הכבוד על השיתוף. זה ממש ראוי להערכה! רציתי לדעת בתור בת זוג מנוסה של מישהו בעל עקמת פין והתמודדות עם קשיים בתפקוד המיני עקב כך... האם חשת כאבים בזמן קיום יחסי מין לפני הניתוח? או שהבעיה היתה אסטתית בלבד?

יוסי שלום אפשר לעץיצור איתך קשר ?

מסכים, לי עשו את הניתוח לפני כשנתיים וחצי, והתפרים מורגשים מאוד מבעד לעור, זה עניין רציני. אבל, בדיעבד- הייתי עושה את הניתוח בכל מקרה. יותר הפריע החוסר תפקוד שבא בעקבות העקמת מאשר התפרים עצמם.