לא מקשיבה

שלום ליאת, יש לי ילדה בת 4 מקסימה ומדהימה אבל-לא מקשיבה. כל דבר צריך לבקש ממנה כמה וכמה פעמים ולא עוזר שנותנים התרעה מראש (למשל-אני מתריעה כפעמיים שעוד מעט מתארגנים לשינה שזה אומר ללכת לצחצח-כשאגיד לה לבוא לצחצח היא לא תבוא ואז אני צריכה לבקש כמה פעמים ובד"כ צריכה לקחת אותה בעצמי).בנוסף היא מאוד דעתנית ורוצה לעשות דברים בדרך שלה למרות שאני מגדירה מראש את החוקים. מן הסתם זה גורם להמון חיכוכים וגם צעקות (משני הצדדים) ולשתינו נורא לא נעים (היא גם מודעת לזה). אגב עניין הצעקות נראה לי שהיא למדה בגן שהכל מתנהל בצעקות כי אני צועקת רק שכבר באמת נשבר לי (אני תמיד מקפידה להתחיל בנועם) והיא נורא צועקת/צורחת על הכל ומדברת בדרישות (למשל היא לא תגיד "תכיני לי בבקשה תפוח" אלא "תכיני לי תפוח מיד!" בתקיפות ועצבנות). ניסיתי לעשות "תיאום ציפיות", ניסיתי להסביר לה שלא צריך לצעוק אלא אפשר לדבר בשקט ויפה-לא עוזר.היא מתנהגת ממש כמו בגיל טיפשעשרה (אני פוחדת לחשוב מה יהיה אז...) איך אפשר ללמד אותה להקשיב למה שאני מבקשת, ושאי אפשר לעשות רק מה שהיא רוצה כמו שהיא רוצה? וכמובן איך להרגיע אותה שלא תצעק כל הזמן? אגב אם אני צועקת עליה היא מאוד נעלבת...

שלום למיואשת, המצב שלכן בהחלט ניתן לתיקון (אפילו די בקלות), ולכן אין סיבה להתייאש. הבת שלך באמת נמצאת בגיל מרד, אך נדמה לי שהסיבה לכך שהיא לא מקשיבה לך נעוצה בכך שיצרת אינפלציה של מילים. כשאת אומרת (או מבקשת יפה) המון פעמים, את מורידה מערכן של המילים שלך. בתך למדה לצפצף על מה שאת אומרת, פשוט כי היא למדה שזה אפשר. לכן, במקום להגיד כמה פעמים, ואז לצעוק ואז לקום לקחת אותה בעצמך. אמרי פעם אחת בלבד, ואז - קומי וקחי אותה לצחצח שיניים ללא אומר ודברים. תוכלי לומר (בלי כעס!) "אני מתכוונת למה שאני אומרת". באופן דומה, כשהיא מבקשת ממך תפוח או כל דבר אחר בתוקפנות או חוסר כבוד, תוכלי לומר לה שלא נעים לך שמדברים אליך ככה. "תצטרכי לקחת לעצמך תפוח לבד, או ללמוד לבקש כך שיהיה נעים". הימנעי מהסברים ממושכים, אותם היא ממילא מכירה בע"פ. פעולה לעולם תשיג יותר. אם את מרגישה שאת מתקשה לעשות זאת בכוחות עצמך, תוכלי לפנות לשתיים-שלוש פגישות להדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים. בהצלחה ליאת