התנהגות חסרת גבולות

יש לי תלמידה משכבה י. מכיתה ז התלמיד מוכר בבעיות ההתנהגות שלו . הוא מתחצף לא ממושמע ולא מקבל מרות של מורים . בכיתה ח משהמשיך בהתנהגותו הועבר במחצית השנה לכיתת מופת- מצטיינים, שם לא היה לו קהל והוא קצת המאזן, עד אשר התחבר לילדים מהכיתה והמשיך להפריע. בכיתה ט היה שיפור קל בהתנהגות ועל הבסיס הזה הוא התקבל ללמוד בכיתת *** כיתה י, הנחשבת כיתת עילית- הן לימודית והן התנהגותית. בשבועיים הראשונים הוא התנהג יפה עד אשר החלו להישמע מצד המורים קולות של חוסר משמעת והתחצפויות. חשוב לומר כי לאורך השנים אפילו עוד מיסודי היו קשיים משפחתיים רבים: ********גם בבית התקשה הנער לקבל מרות. היום לאחר שהנער התקבל ללמוד בכיתה שאליה ייחל הוא מבקש לעבור ללמוד בכיתה עם רף צפיות הכי נמוך. גם שם עושים בגרויות אך יש שם קצב איתי, סטודנטים שעוזרים ויחס אישי. למעשה, כל הצוות מתנגד לכך בתוקף וטענתם העיקרית שהוא ישפיע לרעה על הכיתה הזאת ויהרוס אותה . חשוב לציין כי בשיחות שמתקיימות עם הנער ודמויות סמכות הוא מתחצף. לא ממושמע. בורח משיעורים. אפילו בשיחה עם המנהלת הוא מרים את קולו, מתחצף, ולא מכבד. הגענו למצב שהוא מושעה על כל התחצפות למנהלת. יצוין כי בשיחה עם ****** הוא גם גילה חוסר קבלת מרות ואמר כי הוא רוצה לעזוב את בית הספר. בנוסף הביע הסכמתו להגיע לשיחות עם פסיכולוגית בית הספר אלא שבעקבות ההשעיות שלו הוא לא מתחיל בפגישות עימה. הוריו מתוסכלים מאוד ואובדי עיצות . כיצד ניתן לעזור לנער לאחר שבעט בכולם ***. הצוות חש כי הנער מטיל טרור בבית הספר ולא מקבל מרות. אנא עזרתך המקצועית.

בנוסף ישנו יחס מזלזל וחוסר אמפטיה לרגשות חבריו, ***

שלום לך, נאלצתי להשמיט מפנייתך פרטים שעלולים לחשוף את זהותו של הנער. אשמח אם תהיי יותר זהירה בנושא זה. לעצם העניין - מן התיאור שלך ניתן ללמוד על נער הנתון במצוקה גדולה, אשר "מבקש" בכל דרך אפשרית לעורר את המערכת לפעולה. ב"הורדת הידיים" המקובלת, נראה שהוא ניצח את כל הדרגים במערכת, אשר מצדם הרימו ידיים, ומסלקים אותו הביתה בכל פעם שהוא בועט. לטעמי, הכיוון צריך להיות טיפולי עמוק, כולל בחינה מחדש של התאמתו למסגרת שלכם. ילד כל כך מורכב חייב לקבל התייחסות/התערבות מיוחדת, שתכלול גם את משפחתו. ניכר שביה"ס שלכם עשה מאמץ ניכר לעזור לנער, לזמן לו חוויות של הצלחה ו"התחלות חדשות", אך דווקא הטלטולים האלה, מכיתה לכיתה, עלולים להיות מייאשים, ולעורר חוויה של דחייה או וויתור. נער כזה צריך מישהו שיתעקש עליו, ויגלה סובלנות ועמידות גם מול החוצפה שלו. זה הזמן לחשיבה של כל הצוות הרב מקצועי, ובמידת הצורך גם גורמי רווחה. לא קל! ליאת