בן שלוש מגיב בקיצוניות לדמויות

שלום, בני חוגג בקרוב שלוש, כבר למעלה משנה הוא מאוד מתחבר לדמויות כגון ספיידרמן, צבי הנינג'ה, סמי הכבאי וכדומה. אנו מעודדים חיבור זה שכן הוא ילד מאוד בוגר ובעל דימיון מפותח. הוא נהנה מאוד ממשחקי תפקידים ובמשחק עם הבובות. מלבד משחק עם הבובות גם מאוד חשוב לו שתהיה דמות כזו על החולצה אותה הוא לובש. הבעיה מתחילה כאשר צריך להוריד את החולצה ולהיכנס להתקלח או ללבוש חולצה שלא מוצאת חן בעיניו באותו הרגע או הליכה לגן עם בובה - הוא לא משחרר אותה וכך שתי ידיו לא פנויות או שזה יוצר ריב עם ילדים אחרים. אתמול הוא ננשך בגן לאחר ריב כזה. במקרים אלו הוא מתעקש ובוכה צורח ומשתולל ושום דבר לא יכול להרגיע אותו (הבכי יכול להימשך גם עשר דקות). אנחנו מנסים להרגיעו ואם זה לא מצליח פשוט מניחים לו להירגע לבד אך הוא מותש מאוד וזה חוזר שוב במקרה אחר למחרת או בהמשך היום. אני חייבת לציין כי הוא ילד בוגר ונעים באופן כללי, עם שפה עשירה, דמיון ויצירתיות. אנו מאוד מתוסכלים מהתקפי הזעם שפוקדים אותנו בהקשר לנושאים אלו מה עצתך?

שלום ברי, ההצמדות לגיבורי-על מאד מאד נפוצה בגיל הרך, ובדר"כ היא משרתת את הילד בתקופות בהן העולם נתפס מפחיד או בלתי צפוי. זוהי תופעה לגמרי נורמטיבית, והיא חולפת כשהילד מתחזק וצובר ביטחון. אני מכירה היטב את הקושי להיפרד מהחולצה או הבובה, וכנראה שלפעמים אין ברירה אלא לגייס פתרונות יצירתיים, כמו למשל להסב כובע אמבטיה מניילון לכובע של כבאי או ספיידרמן, או להכין סל פלסטיק עם אביזרים של צבי הנינג'ה גם באמבטיה. עליכם לזכור שמשחקי בובות, משחקי כאילו ומשחקי דמיון הם הדרך הבריאה והטבעית של ילדים להתמודד עם מצוקות ומתחים, וחשוב להניח להם להשתמש בהם כרצונם. אל תיכנסו למאבקים סביב זה, ואל תתעקשו לגמול אותו מהתלות ב"תחפושת". זה יקרה לבד, כשהצורך ייעלם. מועדים לשמחה ליאת