הורים מופנמים עולים ותיקים שלא מצליחים לצור קשר

שלום רב האם לעובדה שאנו כהורים לא מצליחים לצור קשרי חברות עם הורי הגן האחרים, עלולות להיות השלכות על ההתפתחות (החברתית, הרגשית, וכו') של בתנו? היא בת ארבע, וכבר שנתיים אני מוצאת את עצמי מחוץ לחברויות שנוצרות בין הורי הגן. זה לא היה מטריד אותי אילו לא הייתי עדה לכך שישנה לכך השפעה ישירה על חיי החברה של בתי. היא מוזמנת פחות לחברות, למרות שמשחקת איתן מאוד יפה בגן. היוזמות שלי להפגיש בינה לבנות אחרות לא תמיד מתממשות, או שלא מקבלות המשך לקשר יציב ומעמיק גם בשעות אחרי הצהריים. לאחרונה זה בולט לי במיוחד, ואני לא יודעת מה לעשות!! כואב לי שאולי בגללי (אני מופנמת ולא חברותית במיוחד, מתקשה בניהול סמול-טוק, וגם קצת קשה לי עם עברית דבורה) התפתחותה של בתי תהיה פחות טובה... יש לה קשר נפלא עם בני משפחה ובני דודים בני גילה, וזה כולל בילוים משותפים, הצגות, לינה ועוד. בנוסף, יש לה חברה אחת שהיא כן נפגשת איתן באופן קבוע גם בשעות אחר הצהריים. האם חייבים מעבר לזה? האם חששותיי מוצדקים?

שלום נטלי, על פניו, לא נשמע שיש לבתך קושי חברתי מסוים. לשאלתך, ביקור אצל חברות בשעות אחה"צ הוא חלק משלל האינטראקציות החברתיות והקשרים הבינאישיים אליהם נחשפים ילדים. זה לא חלק הכרחי, ובמקרה שלך נשמע שגם בלי ביקורים סדירים בבתי חברות בתך מקיימת מספר קשרים חברתיים מספקים. בברכה, קובי