בת 4.5

שלום וברכה, ברצוני להעלות שאלה בנוגע לבתי בת ה-4.5, ילדה נבונה ובוגרת, שהחלה לאחרונה לדבר בצורה שונה, בעיקר בנוכחותם של חברים ומשפחה מורחבת (לאחר שעובר שלב המבוכה). כשהיא עושה זאת, היא מטה את פיה הצידה ומשנה את קולה ואת טון דיבורה. נדמה שהיא עושה זאת מתוך נסיון להרשים, למצוא חן, להנות מתשומת לב ומהתפעלות. האמת היא שזה די מרגיז ולא חינני, אבל אנחנו מתאפקים ולא אומרים דבר. מה יכול להיות מונח בבסיסה של התנהגות שכזו והאם התעלמות היא הדרך העדיפה שעשויה לסייע לילדה להיפטר מהצורך להתנהג כך. תודה רבה.

שלום תמרה, את מתארת תופעה שכיחה ותואמת לגילה. את יכולה לבקש ממנה לדבר רגיל, בלי כעס ולא מתוך נזיפה. מעבר לכך, ככל שתתייחסו לזה פחות כך זה יחלוף מהר יותר. בברכה קובי