היוועצות בני

היום שיתף אותי בני ואמר כי חברו הזמין ב"פרטי" בפלאפון ליום הולדתו במסעדה. בני לא קיבל הזמנה ליום ההולדת. הוא שמע כל כך מחבר אחר שרצה ללכת למסעדה עם בני. בני הביע פליאה רבה משום שהוא מגדיר אותו כחבר טוב מבין 10 החברים הטובים שלו. ניסיתי לברר אולי החבר שכח להזמינו...ובני יברר זאת דרך חבר אחר. בני השיב: אם הוא שכח אותי כניראה אני לא חשוב לו. בני השיב: זה מוזר, אנחנו יוצאים יחד בקבוצה תמיד עם חברים נוספים ולא ברור מדוע לא הוזמנתי. לא ידעתי איך להקל על כאבו של בני. הצעתי לבני לומר לחבר החוגג לאחר המסיבה מזל טוב וכך לפתח שיחה ולברר את העיניין. איך להרגיעו?

שלום, החיים החברתיים של הילדים שלנו עלולים להיראות לעיתים כמו רכבת הרים משונה, הנעה במסלול עולה ויורד, במיוחד בתחילתו של גיל ההתבגרות, אשר בו מתרחשות תהפוכות קוגניטיביות ורגשיות גדולות. חברויות ישנות נפרמות, ואחרות מתהדקות, ועל הילדים להסתגל לשינויים הללו, לפעמים במחירים של כאב ועלבון זמניים. כהורים, לא תמיד יש לנו את היכולת להשפיע על מה שקורה בזירה החברתית, אך יש בכוחנו לבסס אצל הילד שלנו את החוסן והעמידות לאכזבה ועלבון. הזכירי לילד שלך כמה הוא אהוב ומוערך במסגרת המשפחה, והביעי אמון ביכולתו להתאושש מפגיעה, גם אם הכאיבה. עודדי אותו לפתור קונפליקט בדרכי שלום (כפי שעשית!) וללבן את רגשותיו וחוויותיו באופן תקשורתי ויעיל. הזכירי לו את הקריטריונים לבחירת חברים קרובים, ולמדי אותו לשמור על עצמו מקשרים שאינם מתגמלים, פוגעניים או נצלניים. ולבסוף, ורק אם זה באמת מתאים למקרה שלכם, בררי איתו באומץ, האם משהו בו או בהתנהגותו עלול לסכן אותו בדחייה חברתית. אם יש משהו כזה, חשוב לסייע לו להיות מודע לחלקו, ולפעול לשינוי המצב. בהצלחה ליאת