תלמיד מופנם

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

02/08/2014 | 18:42 | מאת: מחנכת כיתה ח

תלמיד כיתה ח. הוריו גרושים מאז היותו בן 3.לאחרונה אביו החל הליך משפטי לקבל אפוטרופסות על בנו בטענה שהאב החורג היכה את בנו כי ההורים היו שתויים. הילד במצב קשה משום שהוריו נלחמים עליו. מהזוגיות החדשה של האם יש ילדה משותפת בכיתה א. כמובן שיש עו"ס למשפחה המתייחס להיבטים באירוע. כאמור הילד מופנם אומלל. לאביו הביולוגי יש ילד משותף עם אשתו החדשה. כיצד לסייע לילד?

03/08/2014 | 21:13 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום, את מאד צודקת ברצונך להתגייס למען הילד. מאחר שאיני בקיאה בפרטים ובמצבו האישי של התלמיד, אדבר באופן כללי על תפקידם של המורים במצבים כגון אלה. מערכת החינוך היא אחד המוסדות ההמשכיים והיציבים ביותר בחייהם של ילדים. כל ילד מבלה בין כתלי ביה"ס שישה ימים בשבוע, שעות רבות בכל יום, וזאת לאורך שנים. בית-ספר והצוות החינוכי מספקים לילד מסגרת יציבה גם בשעה שהתמוטטה המסגרת העיקרית של חייו. ככזה, הוא משמש עוגן, נקודת אחיזה יציבה בזמן של שינויים קשים ודרמטיים בחייו. שלא כמו במשפחה, בה טרודים ההורים בבעיותיהם ובמאבקם זה בזו, המורה מהווה גורם אובייקטיבי בלתי מעורב מהבחינה הרגשית, ולכן גם מתפנה לתמוך בילד ברגעיו הקשים. בבית הספר עומדים לרשות הילד מומחים שונים, המסוגלים ויודעים לעזור לילד בהסתגלותו למציאות החדשה (יועצת, עובדת סוציאלית, פסיכולוג ביה"ס, מטפלים באמנות, וכו'). המורה היא הסוכנת הראשונית והחשובה, והיא שדואגת להנגיש עבורו את השירותים הללו. הטיפול האישי בילד הניצב מול אתגר משפחתי קשה שכזה, יכול להיעשות במסגרת שיחות אישיות, בהן יוכל לבטא את רגשותיו, חששותיו, לבטיו וכעסיו בעקבות המשבר המשפחתי שנכפה עליו. כך יכול הילד ללבן את הקשיים והבעיות שלפניו, ולקבל הכוונה לדרכי התמודדות יעילות עם המצב החדש. דרך התערבות נוספת שבאה בחשבון היא קבוצתית. אם קיימים בכיתה ילדים נוספים המתמודדים עם גירושין (אף אם אינם טריים מאד), אפשר לקיים שיחות תמיכה קבוצתיות, בהן הילדים יכולים לאוורר את רגשותיהם, חששותיהם ולבטיהם, מבלי להרגיש חריגים מבויישים. המורה היא הכתובת הראשונה והטבעית עבור הילד מחוץ למסגרת המשפחתית. הדרך בה היא תתייחס לשאלותיו תקבע, במידה רבה, את נכונותו להמשיך ולשתף אותה (או מבוגרים אחרים בסביבתו) בבעיות המציקות לו. התייחסות חמימה ואמפתית לרגשותיו, תוך מתן הסברים ענייניים, תספק לו הבנה ותמיכה ברמה הראשונית. המורה יכולה להזמין גם את ההורים, ולשגרר את חששותיו ודאגותיו. במקרים בהם קיים חשש לקשיים רציניים יותר, או במקרים בהם חשה המורה כי היא חסרה את הכלים המתאימים, מוטב לגייס את איש המקצוע שייגבה אותה. אני מברכת אותך על הרגישות והנכונות להירתם ולעזור, ובטוחה שתמצאי את הדרך. בהצלחה רבה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים