בת שש וחצי- צורך ללטף

שלום, ביתי בת שש וחצי, עולה לכיתה ב'. ילדה פיקחית,חכמה ובוגרת. מאז שהיתה תינוקת היא מלטפת משהו כדי להירדם. בהתחלה היתה מלטפת את המגן מיטה עד שהבאנו לה דובי ומאז היא חייבת דובי ספציפי כדי להירדם. גם כשהיא ישנה מחוץ לבית היא לוקחת איתה את הדובי על מנת שתוכל להירדם איתו. עד גיל שלוש וחצי היא היתה מסתובבת עם הדובי בגן ובשלב מסויים הוא שימש רק לשינה. יש לציין שכשהיתה שוכחת לקחת את הדובי לגן לא היתה נרדמת בצהריים. הבעייה החלה בערך לפני שנה שהיא התחילה לגעת לעצמה בחזה ובפות. וnאז היא מלטפת את עצמה גם במקומות ציבוריים. וגם למשל באמצע ארוחת הערב המשפחתית. הסברתי לה כבר הרבה פעמים שנוגעים בגוף האישי רק בפרטיות. והיא יכולה כשאנו בבית ללכת לחדר שלה לגעת. לא ליד אנשים. אך זה לא עוזר, היא עושה את זה הרבה גם בלי מודעות. אבל גם כשאני מעירה לה היא מפסיקה לרגע וממשיכה שוב. שמתי לב שזה קורה כשהיא לא עסוקה או עייפה (ובעבר גם להרגעה,למשל בתחילת כיתה א') זה קורה מול הטלוויזיה (כשאחיה יושב לידה), באוטו, בארוחת הערב. אך בד"כ בסיפור לפני השינה היא לוקחת את הדובי ומלטפת אותו ללא הפסקה. אני יודעת שהיא מבינה את ההסברים שלי, כי היא התעניינה ושאלה למה לא, וניהלנו מספיק שיחות בנושא. מה לעשות? אנא עצתכם,תודה,עינת

שלום עינת, אוננות היא תופעה שכיחה, טבעית ולרוב לא מזיקה. מקרה בו אין יכולת לווסת את ההתנהגות ולבצע אותה באופן פרטי, יכול להעיד על רמות סטרס גבוהות מהרגיל. לכן, חשוב שתמשיכי להעיר לה בעדינות אך באופן ברור, שהיא יכולה לעשות זאת רק בפרטיות ולעולם לא בנכוחות של אדם אחר. במידה והיא לא מצליחה לחדול, את יכולה לומר לה שאת מבינה שפעילות זו נעימה לה ולהציע לה לעבור לחדרה הפרטי ולשוב כשתסיים. לגבי גורמי המתח, חשוב לבחון האם אתם מזהים מוקדי לחץ, שינויים שהתרחשו לאחרונה, שינויי מצב רוח, קושי מסוים או נסיגה מפעילויות אחרות וכד'. חשוב גם להבין האם פעילות זו מתרחשת בסיטואציות בהן אתם לא נמצאים, בכיתה עם חברות וכד'. טיפול במוקדי הלחץ אמור להפחית את הצורך באוננות כהתנהגות מרגיעה. במידה והתנהגות זו ממשיכה אני ממליץ לפנות להתייעצות מקיפה יותר עם גורם מקצועי. בברכה, קובי.