מה לעשות?

היום ביתי חזרה מבית הספר ( כיתה א) וסיפרה כי המחנכת שלה צעקה עליה וגם כעסה מאוד שלא עבדה בעמוד הנכון וביקשה ממנה למחוק את התשובות.ביתי חשה נפגעת מאוד ולא הצליחה ללמוד בדקות הקרובות. היא עשתה צורת לב בשתי ידיה שנשבר כדי לתאר את תחושת. שוחחתי על כך עם המחנכת שטענה שביתי רגישה מידי ולא היה לטענתה כל חוסר פרופורציה בתגובותיה. מה לעשות?

לאורך השנה סיפרה ביתי כי המחנכת נוהגת לצעוק הרבה בכיתה והמחנות כלל לא מכחישה זאת. ברור לי שישנם חלקים של ביתי בסיפור ברגישותה אך מתגובה של המחנכת נשמע התגוננות ...מה לעשות? ציינתי בפני המחנכת כי אינני נוהגת להתקשר אליה כל שני וחמישי ואני עושה סינון אך במקרה הספציפי הזה היה חשוב לי ליידע אותה גם בתוצאות תגובותיה האטמות של ביתי והסתגרות למספר דקות. המחנכת הצערה על כך ולא יותר וציינה כי ביתי לא קוראת נכון את המפה

שלום, לאורך כל שלבי ההתפתחות ילדים גדלים ומתפתחים מתוך מפגש עם מציאות טובה דייה אך לא מושלמת. המפגש עם חוסר השלמות "מאלץ" את הילדים לפתח מנגנוני התמודדות ותורם להתפתחותם. כמובן שיש הבדל בין מציאות לא מושלמת למציאות פוגענית, משפילה ולא מותאמת. מהתיאור שלך קשה לדעת מה המציאות, גרסת המורה או גרסת הילדה. אם המורה לא ממשיכה איתה לשנה הבא, תוכלי לקבל מושג על המציאות מתוך החוויות של בתך עם המחנכת החדשה. אם היא כן ממשיכה, אני מציע לבדוק עם הורים נוספים האם הילדים חוזרים עם חוויות דומות. בנוסף, אני מציע לערוך שיחה עם המורה, שיחה שלא באה ממקום של ביקורת אלא כדי שתבין את רגישות הילדה ותתחשב בזה כשהיא מגיבה כלפיה. כמובן שאם יש בעיה כללית עם המורה אז כדי לערב גורמים נוספים בבי"ס. בכל מקרה, את יכולה להתייעץ עם יועצת בי"ס ולבחון איתה אפשרויות התמודדות. עם הילדה, את יכולה לדבר על המקרים ולחשוב איתה על דרכי תגובה, להציע (או שהיא תציע) פרשנויות אחרות לסיטואציות וכד', כשהכיוון הוא לעזור לה להתמודד עם כעס וביקורת. בברכה קובי

איזה פרשנויות אפשר לתת לסיטואציה? למה כוונתך? ואילו כלים להתמודד עם ביקורת? אשמח אם תוכל לפרט ולהסביר או לתת דוגמה