פעוט כבן 4 - בהמשך לפנייתי מיום 6.7

שלום ליאת, מודה לך על תשובתך. אני עדיין בבעיה עם בני. כל ניסיונתי להבין ממנו מדוע הוא לא רוצה ללכת לגן - עלו בתוהו. עכשו הוא מתחיל לבכות כבר בבית לפני שאנחנו יוצאים ובדרך כל הזמן הוא שואל אותי אם אני יגיע בזמן (למרות שתמיד אני מוציאה אותו מהגן בסביבות השעה 15:30, למרות שהגן פועל עד 16:00. לא נתתי לו אף סיבה לחרדת נטישה. אחרי כל "ההצגה" שהוא עושה לנו בבוקר. מספרת לי הגננת (לא רק, גם אימהות שמביאות את הילדים לגן) שעוד לא הספקתי לרדת את המדרגות הוא נרגע, משחק עם כולם, צוחק ומשתולל. ז"א שככל הנראה ההצגה מיועדת לי או לסבתו שלוקחת אותו לגן. בסוף היום אני רואה ילד שמח ועליז ודי קשה להוציא אותו מהגן כי הוא רוצה עוד לשחק בגן. מה שהגננת הציעה לי זה לעשות פרידה קצרה בבוקר, בלי להתמהמה יותר מידי כי אז הבכי שלו גובר. מיותר לציין עם איזו הרגשה אני הולכת לעבודה. כל היום אני חושבת עליו ומצב רוחי שפוף, למרות שבתוך תוכי אני יודעת שהוא נהנה בגן. אודה לך אם תוכלי לחוות את חוות דעתך המקצועית וכיצד עלי לנהוג עימו בבקרים. תודה דניאלה

שלום דניאלה, לאור מה שאת מספרת, לא נותר לי אלא להצטרף להמלצתה של הגננת, ולנסות לקצר למינימום את טקס הפרידה בבוקר. ברוב המקרים זה עוזר. תוכלי לבקש מהגננת רשות להפריע לה לזמן קצר, להתקשר מהדרך ולשמוע שהוא נרגע כדי לרומם את מצב רוחך ולהתחיל את היום שלך ברגל ימין... בהצלחה ליאת