בני כל הזמן בורח....

בני בן ארבע ותשעה חודשים ובנוסף יש לי בת בת שנה וחצי , בתקופה האחרונה בני כל מתי שהוא מתי מתעצבן או משהו שלא מוצא חן בעיניו הוא נעלם לנו , בורח ואף מתחבא ...וזה רק מחמיר מפעם לפעם הוא מתנהג ביותר קצוניות, ממש מתחבא לנו ושאני ובעלי קוראים לו או לא עונה שנדאג עוד יותר. לרוב הוא ילד טוב מאוד בוגר ואף אחראי .איך אני מפסיקה את הדפוס התנהגות הזאת?דרך אגב אני כל הזמן מסבירה לו שזה מסוכן יש אנשים זרים ולכן אסור ללכת לבד. בנוסף יש עוד סוגייה שאני רוצה להתייעץ הוא ילד אלרגי למזון (אגוזים בוטנים ושומשום) הוא נשאר בצהרון והיה מקבל אוכל כמו כל הילדים במזשך שנה וחצי לפני מספר חודשים העירייה החליטה להפסיקה לתת לו לאכול את האוכל שכל הילדים אוכלים והחליטו להביא אוכל מיוחד של אלרגניים - של חולי צליאק למרות שאינו חולה צליאק וכמובן הוא לא רצה לאכול את האוכל הזה ורצה לאכול כמו כולם מאז אני מביאה לבני כל יום אוכל מהבית לצהריים שתואם לתפריט של הצהרון כדי שירגיש כמו כולם לאחרונה הוא מחליט לזרוק את האוכל ולא אוכל וזה מוציא אותי מדעתי כי הוא מאוד רזה , שאלתי אותו למה הוא לא א וכל הוא ענה לי בגלל שהוא לא אוהב ותמיד הוא היה אוכל את האוכל שאני מביאה לו, אמרתי לו אם אתה מחליט לא לאכול את האוכל שאני מביאה לך אז אני אפסיק להביא אוכל כי גם ככה הוא נזרק וחבל לא זורקים אוכל התשובה שהווא ענה לי "די אמא את תביאי לי גם ככה אוכל" אז עברתילשיטה אחרת ואמרתי אני מביאה אוכל זה שאתה לא אוכל בחירה שלך אתה צריך לגדול ולדאוג לגוף שלך .... ולמרות הכל קשה לי עם זה כי הוא לא אוכל.... אשמח להכוונה

שלום מיטל, "...זהו אושר להיות חבוי, אך אסון לא להימצא", כתב ווייקוט, רופא הילדים והפסיכואנליטיקאי הידוע. הילד הקטן שלך מתחבא מתוך משאלה גדולה להימצא, להיות אהוב, עטוף ומוחזק (אולי כמו אחותו הקטנה). בהסברים ובדיבור על ההתנהגות הזו, אני מציעה להתמקד פחות בסכנות, ויותר בדאגה שלכם. "כשאתה מסתתר ומתחבא לנו, אנחנו נורא עצובים ודואגים, כי אתה הכי הכי חשוב לנו בעולם". הילד שלכם מחפש הוכחה ואישוש לאהבתכם, גם דרך האוכל שאת מכינה במיוחד בשבילו. גם במקרה זה הייתי אומרת לו "שאת אוהבת אותו מאד מאד, ולכן תכיני לו אוכל תמיד תמיד, גם אם לא יאכל אותו". לתחושתי, זה עומד במוקד ההתנהגות של בנך, ולשם צריך לכוון את המאמצים: עוד ועוד תשומת לב, לא דרך ההיעלמויות או האוכל. בהצלחה ליאת

תודה על התגובה המהירה... יש לי שאלה נוספת, במידה ובצהרון הסייעת אומרת לי הוא שוב לא אכל כלום איך להגיב מה להגיד? וחוץ מיזה אני אגיד בצהרון להגיש לו את האוכל ולא להעיר לו על האוכל .