ילדה לא חברותית

שלום רב, יש לי בעיה שמטרידה אותי, ביתי בת שנתיים וחצי ילדה מאוד חכמה,מדברת באופן שוטף ומבינה כמעט הכל. הבעיה שהיא מאוד מופנמת ולא חברותית, כשמגיעים לסבא וסבתא לא רוצה לתת נשיקה ולהגיד שלום, גם לא כשהולכים, והיא רואה אותם המון ואוהבת אותם מאוד, גם לאחותי וגיסי היא לא מתייחסת ורואה אותם המון וקוראים לה סנובית, שנפגשים עם חברים הילדה לא נפתחת ולא אומרת שלום לאף אחד, לוקח לה זמן להיפתח ולרוב רק כאשר הולכים היא נפתחת הדבר מתסכל אותי מאוד שכן כל פעם אני צריכה לתרץ ולהסביר את ההתנהגות אני מרגישה שהסבים והסבתות נפגעים מההתנהגות, ילדים אחרים של חברים מאוד חברותיים ותמיד אצלי הילדה לא אומרת שלום, בגן היא משחקת עם ילדים אבל גם לא מפגינה חיבה כמו שאר הילדים. מה עושים במצב זה? היא כמו זאב בודד, גם במפגשים חברתיים עומדת בצד וצופה בילדים אחרים ולא משתתפת, כן לציין שאיתנו בבית היא מאוד נעימה מנשקת ומחבקת אבל כל פעם הסיטואציה לא נעימה. האם יש דרך לטפל או לשנות זאת? כמה שאני מתחננת שתיתן נשיקה או מנסה לקנות אותה במשהו זה לא הולך. עזרתכם בבקשה.

שלום דניאלה, הדבר החשוב בתמודדות עם ההתנהגויות שאת מתארת הוא קודם כל להוריד את הלחץ מהילדה. חשוב להסביר לסביבה (ולעצמכם) שתגובותיה אינן נובעות מזלזול או חוסר כבוד, אלא מתוך קושי ממשי להתמודד עם הסיטואציות. נסו לא להתרגש במצבים בהם היא לא אומרת "שלום" או לא מנשקת, והקדישו לכך מינימום תשומת לב. גם הסברים לגבי הצורך להיות מנומסת כנראה לא יועילו, מהסיבה הפשוטה, שזו כנראה לא הבעיה שלה. אני מציע לאפשר לה את מידת הפתיחות והקרבה שהיא מסוגלת לחוות בכל רגע נתון. אם אתם חושבים שדפוס ההתמודדות הזה פוגע משמעותית ביכולתה לתפקד בחיי היומיום, פנו להתייעצות עם פסיכולוג ילדים. לגבי הסבים, נסו לגייס אותם להיות "בצד שלכם" ולא "נגדכם". שתפו אותם במידת האפשר בקושי שהילדה חווה בסיטואציות שונות, הסבירו להם שלא מדובר בסוגיות חינוכיות אלא רגשיות, לא מדובר בסנוביות אלא בקושי אמיתי. בהקשר זה, אני מאמין שחשוב מאוד לנתק את הקשר בין אמירות שלום, חיבוק או נשיקה למתן תגמולים ופיצויים. חשוב לעודד אותם להמשיך להתעקש עליה ולהעניק לה תשומת לב כמו לשאר הנכדים. בהצלחה, קובי