בן שנה ו10 חודשים

שלום, שמתי לב שהבן שלי בן השנה ו10 חודשים מתחיל להרתע מילדים. למשל כשאנחנו מגיעים לגינה והוא רואה ילדים הוא הולך אחורה או נעצר וזאת למרות שאני מאוד משתדלת לחשוף אותו כל יום לחברת ילדים (נמצא כרגע איתי בבית - עד לפני חודש היה במשפחתון). או למשל כשאנחנו מסתובבים איתו לדוגמה בקניון או ממש רוצה רק על הידיים או לשבת בעגלה... מה לדעתך גורם לו להרגיש כך? ושאלה נוספת, בספטמבר הקרוב הוא ילך לגן. מה היית ממליצה עבורו להיות בגן עם עוד 6 ילדים? או עוד 15-20? הוא בכלל מאוד לחוץ בהתחלה מסיטואציות חברתיות ולרוב יבקש את אבא שלו וירצה שיקח אותו על הידיים (גם אצל סבא וסבתא). לפעמים ממש לא נעים לי מזה ואני ממציאה כל מיני תירוצים שהילד עייף וכו'... איך אני יכולה לעזור לו ולגרום לו להיות ילד משוחרר יותר? יש לציין שהוא בהתחלה לחוץ ולאחר חצי שעה משתחרר

שלום יעל, ילדים כמו מבוגרים, שונים זה מזה בטמפרמנט שלהם ובדרכי יצירת הקשר. אני חושב שהדבר החשוב הוא לעזור לילד לחוש בטוח, ולכן חשוב שלא להילחם בו או לכפות עליו התנהגות מסויימת שקשה לו. יש ילדים שצריכים זמן "להתחמם" כדי להפתח וחשוב לאפשר להם את הזמן הזה. אני מבין את הרצון שהילד יהיה פתוח ויביע אהבה מהר לכל הסובבים אותו, אך למרות זאת אין שום סיבה להתנצל או לחוש שלא בנוח עם ההתנהגויות הנוכחיות שלו. את יכולה להסביר שהוא זקוק לזמן, שאפשר לגשת ולנסות לתקשר איתו אך בעדינות ומתוך התחשבות בתגובות שלו. או במילים אחרות, זה לא אישי, זה האופי של הילד. במקביל, אתם יכולים לנסות ולתווך עבורו את הסיטואציות האלו, לשבת קרוב אליו להציע לו וכד'. באופן כללי, ברוב המקרים, בגיל הזה אני מעדיף משפחתונים קטנים וחמים. כמובן שזה תלוי גם באיכות הצוות ולא רק במספר הילדים. קובי