שעת השינה

שלום רב! בננו בכיתה א', ילד חכם, מקסים ומאד אנרגטי ופעלתן - נמצא בתנועה ופעילות מתמדת וגם עושה מאמץ מיוחד בבית הספר לשבת בשקט... בערב, סביב 20:00 הוא מאד עייף ומוכן ללכת לישון. עד כה היה הולך עם אחד מאיתנו, היינו מקריאים לו והוא היה נרדם ללא בעיות. אחותו הקטנה בת 3.5 ישנה שנת צהריים ולכן לא נרדמת לפני תשע. בימים האחרונים הוא מבקש להישאר איתה בסלון כיוון שזה "לא פייר" שהוא צריך ללכת לישון והיא לא.... מה שקורה זה שכשהוא נשאר עד שמונה וחצי אפילו, הוא כבר עייף מדי... ומתחיל להיות עצבני ומתוסכל. אנחנו רוצים לאפשר לו ללכת לישון בשעה שהוא זקוק, למנוע ממנו את העייפות והתסכול שבלהישאר ער מעבר לזמן המתאים לו אך לא כל כך יודעים מה לומר או מה לעשות כדי לענות לו על הטיעון הזה... "לא פייר". כמובן שלהסביר לו את היתרונות שבלהיות גדול, ולהסביר את זה שאחותו ישנה שנ"צ... כבר ניסינו... מה דעתך? תודה רבה!

שלום תמר, אני חושב שהתשובה לשאלה שלך נמצאת במישור "האני מאמין" החינוכי שלכם ופחות במישור הפסיכולוגי. תחרותיות וקנאה הם חלקים בריאים ונורמטיביים בקשר שבין אחים. מבחינתו של בנך, זה באמת לא הוגן שהוא "נאלץ" ללכת לישון מוקדם ואילו היא "זוכה" לזמן איכות בלעדי אתכם. ההסברים חשובים אך הם לא משנים את העובדה הפשוטה הזו. אני מציע לנסות ולקרב את מחזורי השינה שלהם כך שילכו לישון או לפחות יכנסו לחדר השינה יחד. במידה וזה נראה לא אפשרי אפשר לחשוב על גמול מיידי שיאזן את תחושת האפליה של בנך, כמו ללכת לישון עם סיפור או כל רעיון אחר שיכול לעבוד. מעבר לזה, לפעמים המציאות לא מאוזנת והצרכים לאורך כל שלבי ההתפתחות של הילדים שונים. לכן חשוב שהדברים יהיו ברורים לכם, ככל שתפעלו ממקום בטוח ומכיל (בניגוד לאשם ומפצה) כך יהיה קל לילדים לקבל זאת. בהצלחה קובי