ילדה בת 6 שמתאמצת לעשות פיפי

שלום, יש לי ילדה בת 6 חכמה ומקסימה. נגמלה מזמן אבל בלילה עדיין מפספסת( ועד גיל 5 ומשהו עוד ישנה עם טיטול בלילה כי תמיד פיספסה). יש לה בעיה שנמשכת כבר חצי שנה לפחות שהיא נשכבת או נשענת על משהו בתנוחה של רגל על רגל ולוחצת את כל הגוף במאמץ רב עד כדי הזעה ואודם בפנים וכל זה במשך דקות ארוכות, לפעמים אף חצי שעה..! כשאני שואלת אותה האם כואב לה היא עונה שהפיפי תקוע והיא לוחצת כדי לעזור לו לצאת. הסברתי לה שלא אמורים ללחוץ אלא להרפות וכך הפיפי יצא מעצמו ( בניגוד לצואה ששם צריך יותר מאמץ) אך זה לא עוזר. היו פעמים שאמרה לי שזה נעים לה לעשות כך אבל פעמים רבות מרוב מאמצים היא מתחילה לבכות וטוענת שהפיפי לא יוצא. לפעמים היא כבר עושה פיפי וגם אחרי זה היא שוב באותה פוזה בטענה שיש עוד פיפי בפנים. היתה פעם אחת שהיא טענה שהיא חוששת שיהיה בשרותים גוק אבל אחרי שהרגענו אותה שלא חהחו יותר כי ריססנו היא נרגעה ואמרה שזה לא בגלל הגוק אלא פשוט הפיפי לא רוצה לצאת ולכן היא לוחצת. רופא הילדים בדק וטען שזה התנהגותי ולא פיזי ושנזכיר לה ללכת יותר לשרותים אבל זה לא עוזר. יש פעמים שהיא עושה כרגיל אהל עדיין אין יום שהיא לא מתאמצת עד להזעה במשך דקות ארוכות. בגן היא טןענת שזה גם קורה לפעמים אך לעתים רחוקות ובדרך כלל החא עושה כרגיל בגן. מה זה יכול להיות? תודה

שלום שלומית, לא לגמרי ברור לי מה בדיוק קורה שם, בזמן המאמץ, ומה מניע אותה לכך. האם הפחד שיברח לה? האם התחושה המעיקה שיש לה פיפי שלא יוצא? האם היה איזה אירוע שבו עשתה פיפי וקרה משהו מביך? האם יכול להיות שמדובר בסוג של אוננות, אותה היא מגדירה כהתאמצות לעשות פיפי? יכולות להיות, כמובן, גם אפשרויות נוספות. בכל מקרה, אני מציעה להניח לה כאשר זה קורה, ופשוט להימנע מתגובה. תני לה להסתדר עם זה בכוחות עצמה, מבלי להתערב בכך. אם כל ההסברים הפיזיולוגיים נשללו, לא נראה כמו משהו שצריך לדאוג בגינו. מאחר שמדובר בילדה שכבר מבינה הסברים, אפשר לנסות לנצל את המצב ולהסביר לה על משק המים בגוף, על שלפוחית השתן שמפנה נוזלים מיותרים מהגוף, ועל הדרך שלנו להפעיל אותה ולשלוט בה. יתכן שבמהלך השיחה איתה יתברר לך משהו חדש, אולי סוג של אמונה או מחשבה שיש לה בנושא, אשר נחה תחת ההתנהגות הזו. בברכה ליאת

תודה על המענה, הסברתי לה על משק המים בגוף ועל המשתמע מכך. ממה שנראה לי היא לא מתאפקת אלא רוצה שהפיפי כבר יצא ןהוא לא יוצא ולכן היא מתאמצת כל כך. היו פעמים שהיא טענה שזה נעים לה אז אופציית האוננות עלתה לי בראש, הבעיה שבהתחלה היאטוענת שזה נעים ואחר כך מרוב מאמץ והזעה היא מתחילה לבכות. הרבה פעמים התעלמתי מהנושא אבל אז היא בעצמה מתחילה לבכות מזה ואז אני לא יכולה להתעלם כי היא זקוקה לתמיכה ועזרה. לא יודעת אם זה קשור, יש לה הרבה זמן תולעיםוהיא מסרבת לקחת תרופה כי זה מגעיל אותה( הטעם), זה מציק לה רק בלילות והמאמצים הם יותר ביום.

בעניין מה שכתבתי. תודה

שלום שלומית, מציעה לפנות לפורום ההרטבה, ולראות אם יש לד"ר קושניר רעיון. הנה כאן - http://www.doctors.co.il/forum-2933 בהצלחה ליאת